מחצית השקל על אורח חיים פה:ה
Machatzit HaShekel on Orach Chayim 85:5 · מחצית השקל על אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →(ס"ק ה) ובעניני קודש כו' דא"ל ר"מ כו' דאית' בשבת דף מ' ע"ב (א"ר יצחק ב"א פעם א' נכנסתי אחר ר' לבית המרחץ בשבת) ופרש"י בחמי טברי' דהוי שרי קודם גזרה ובקשתי להניח לו פך של שמן באמבטי (שהוא כלי ראשון ומבשל השמן והיה דרכם לסוך בשמן אחר הרחיצה) וא"ל ר' טול מים חמין מן האמבטי לכלי אחר ויהיה כלי שני ותן לתוכו השמן ופריך והיכי עביד הכי והא אפי' להרהר בד"ת אסור במרחץ ואיך הורה לו דכלי ראשון אסור ומשני לאפרושי מאסור' שרי תדע דאר"י א"ש מעשה בתלמיד א' שנכנס אחר ר"מ למרחץ ביקש לסוך לו הקרקע של מרחץ ואמר ליה ר"מ אין סכין בשבת אלמא לאפרושי מאסור' שרי:
כ' הר"ן כו' דילפי' מיניה הפשרו לא זהו בשולו דאמרי' שם מעובדא דרבי שמע מיני' תלת. וחד מינייהו דהפשרו לא מקרי בישול (כ"ה גרסת הרי"ף אבל בגמ' הגירס' להיפוך) דאל"כ אפי' בכלי שני ליתסר דהא עכ"פ השמן נעשה מפושר ואי לאו דכה"ג שרי לא הל"ל כן אלא ה"ל לו' אל תתנהו לתוך האמבטי והיה די בזה לאפרושי מאיסור'. א"ו כיון דצריך לכך ואינו או' בל' הוראה אע"ג דממיל' ילפי' מיניה הוראה שרי. והא דהוצרך הש"ס לשנויי אפרושי מאיסורא שאני ולא תי' כיון דהיה צריך לשמן לסיכה ואם לא היה מפרישו מלהניחו באמבטי והיה מתבשל שם היה אסור לסוך בו דקי"ל המבשל בשבת אפי' בשוגג אסור לו ולמי שנתבשל בשבילו כדלקמן סי' שי"ח וכיון דהיה לר' צורך במה שמנעו מלהניחו באמבטי ולא אמר' בל' הוראה שרי אע"ג דממיל' יוצא ממנו הוראה ז"א דהא דבשוגג אסור היינו דוק' לר' יהודה אבל לר"מ בשוגג שרי ואמרי' בחולין דף ט"ו ע"א דרב היה מורה לתלמידיו כר"מ דקי"ל בזה כר"מ אלא כי הוי דריש בפירקא היה דורש כר"י משום דשכיחי ע"ה אצל הדרשה ולכך החמיר. וכן לדידן דשכיחי ע"ה מחמירים כר"י אבל ר' לנפשי' כיון דהעיקר כר"מ היה רשאי לסוך את השמן אפי' היה מניח באמבטי והיה מתבשל שם כיון דהיה בשוגג שנעלם מריב"א שאסור. וא"כ ע"כ מה שא"ל ר' טול בכלי שני משום דהוי לאפרושי מאסור'. אדרב' בזה נתיישב מה שמקשין שם העולם על הא דאמר הש"ס תדע ואייתי מעובד' דר"מ ומאי אולמ' עובדי דר"מ מעובדי דרבי ולהנ"ל ניחא דניהו דרב פסק כר"מ אך לר' מנ"ל לדידן לחדש ולהוכיח דין לאפרושי מאיסור' שרי דלמ' רבי כר' יודא ס"ל דאפי' שוגג אסור ולכך הוצרך לו' לו תן בכלי שני ושרי כיון דהוי לצורכו ולכן הביא עובד' דר"מ ושם ל"ל טעם אחר כ"א משום דהוי לאפרושי מאיסור' וכיון דזה כבר מוכח מר"מ דלאפרושי מאיסור' שרי עדיף טפי לומר דגם רבי ס"ל כדפסק רב כר"מ ומה שא"ל טול בכ"ש ג"כ ה"ט דהוי לאפרושי מאיסור':