מחצית השקל על אורח חיים ח:ה

(ס"ק ה) ואח"כ כו' דהא אי בעי היה מסירה דהא א"צ לעשות לעצמו טלית שחייב בציצית. אלא אי לובש טלית מצות ה' לעשות בו ציצית. אלא שאנו מכניסין א"ע ללבוש טלית המחויב בציצית. ודי לו בלבישה ועמידה כדי הילוך ד"א ואחר זה רשאי להסירה. ומה שלובשו אח"כ אינו אלא שיהוי מצוה. כדי לקיים וראיתם אותו וזכרתם כו' כ"ה שם:

ומה"ט לא בעי מעומד כו' ר"ל כשם דבעינן עיטוף בעמידה דילפינן מעומר. ה"ה דבעינן תקיעת שופר מעומד. דג"כ ילפינן מעומר וחד טעמא לתרוייהו. ואפ"ה קי"ל בשופר כל משך זמן התקיעה צריך לעמוד ואמאי לא בעי' בטלית כ"ז שהוא עליו שיעמוד אע"כ צ"ל דוקא תקיעה שכל התקיעה מן המצוה משא"כ כאן דעיקר המצו' בשעת לבישה ולא יותר כ"ה שם בת"ה: