מחצית השקל על אורח חיים עג:ג

(ס"ק ג) ומשנת כו' דא"צ י"ג שנה ויום א' רק כיון שהגיע לתחלת ליל שנולד באותו יום דיו וכ"כ מ"א לעיל סי' נ"ג ס"ק י"ג:

וכ"מ ביבמות כו' בפרש"י אהא דתנן שני אחים שנשאו שתי אחיות ובשעת חופה נתחלפו הנשים והיו נדות חייב כ"א ד' חטאות. א' משום אשת איש. והב' משום אשת אח. ג' משום אחות אשה. ד' משום נדה ובעי לאוקמי לחד אוקימתא דאתיא כר"ש דס"ל אין איסור חל על איסור כ"א באיסור בת אחת. דהיינו שחלין שני האיסורים בפעם א' ופריך בשלמא ג' איסורים אשת איש ואשת אח ואחות אשתו משכחת לה שני האחים שוו שליח א' לקדש להם אותם ב' אחיות. ושתי האחיות עשו שליח לקבל להן הקידושין מאחים ופגעו שני השלוחים זה בזה וקיבל שליח הנשים משליח האנשים את הקידושין בבת אחת א"כ חלין ב' הקידושין בב"א וממילא חלו כל ג' האסורים בבת אחת אבל איסור נדה היכי משכחת לה וכי אפשר לצמצם שפרסו נדה באותו רגע שקיבל השליח הקידושין. ומשני דמשכחת לה בשופעת מתוך י"ג לאחר י"ג לחייב האחים ומתוך י"ב לאחר י"ב לחייב הנשים ופרש"י כגון שנולדו שני האחים בראש השנה ולשנה הבאה בר"ה נולדו שני האחיות א"כ ממיל' כשנעשו האחים בני י"ג שנה נעשו הנשים האחיות בנות י"ב שנה וקודם שהיו גדולים אף שהיו נדות מ"מ לא חל מה"ת האיסור דהא אכתי לאו בני עונשים נינהו ומיירי שקדמו הקידושין קודם שהיו גדולים אבל מסרו הקידושין שלא יחולו עד זמן גדלות וא"כ איסור נדות ואיסורים שמשום הקידושין באים כא' (ולפ"ז למסקנ' אין צ"ל שקדשו ע"י שליח כ"א שהם עצמם קדשו האחיות ואפ"ה חלו כאחת כיון שאמרו שלא יחול עד זמן גדלות כ"כ משנה למלך בהלכות אישות ע"ש) וכתב רש"י וז"ל ונמצאו הקידושין ואיסור עונש נדות חל עליהן כשחשיכ' ראש השנה של י"ג לנקבות שהוא של י"ד לזכרים כו' עכ"ל ומדכתב כשחשכה ראש השנה כו' אע"ג דמיירי שנולדו בראש השנה כמ"ש רש"י שם ע"כ צ"ל דדי כשהן בני י"ג שנה שלימים ובנות י"ב שלימות ולא בעינן יום אחד יותר אלא כיון שנכנס מעט ביום שאחר זה שעי"ז השנים שלימים די: