מחצית השקל על אורח חיים תרצד:ג

(ס"ק ג) מבן כ' זהו לדעת הר"ע כו' במסכת שקלים פרק א' משנה ג' וכתב התי"ט שטעם הר"ע דתרי קראי כתיבי בפרשת כי תשא. בחד כתיב זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל. וכתוב השני כתיב כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת ה'. ודרשו חז"ל שהיו ב' מיני מחצית השקל א' שנעשו מהן האדנים למשכן וא' שלקחו מהן קרבנות צבור כל השנה. וזו שהיה לקרבנות נוהג גם לדורות. וס"ל להר"ע דקרא ב' דכתיב מבן עשרים שנה קאי על מחצית השקל לקרבנות. ולכן בעינן דוקא בן כ'. אבל הרמב"ם ס"ל דקרא קמא דכתיב סתם כל העובד על הפקודים וגו' קאי לקרבנות וא"כ כיון שהוא בן י"ג שנה שהוא נקרא גדול חייב במחצית השקל לקרבנות. וא"כ כיון דמחצית השקל שאנו נותנים בפורים הוא זכר לאותן מחצית השקל שנתנו לצורך הקרבנות. וקבעו בפורים דתנן בא' באדר משמיעין על השקלים שיביא כ"א מחצית השקל שלו. ולכן תליא מנהגינו במחלוקת הר"ע והרמב"ם הנ"ל. ואיתא במשנה כל קטן כו' במשנה הנ"ל וכ הרמב"ם דוקא אביו חייב אבל אם מת האב הקטן פטור דאין האב יכול לחייב את בנו הקטן. וכתב התיו"ט לפרש דברי הר"ע שכתב שגם הקטן אחר מות אביו חייב מיירי שהניח האב נכסים לקטן וא"כ חל החיוב על נכס האב ע"ש:

במקום כו' אבל לא נפקי כו' אפי' החזן עני. מכל מקום כיון דהוא בכלל שכירות החזן ה"ל פורע חובו במתנות לאביונים: