מחצית השקל על אורח חיים תרצ:יט

(ס"ק יט) וכורכה כו' דהברכה לא קאי על המגלה כ"א נתקנה בפ"ע לתת הודיה לה' על הנס. ומה"ט כתב הר"ן פ' הקורא את המגלה דברכה שאחרי המגלה פותחת בברוך אף דקי"ל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך והיא סמוכה לברכה שלפני המגלה דאין המגלה חשיב הפסק אלא משום דברכה שלאחרי' אין לה שייכות למגלה אלא נתקנה בפ"ע להודות לה' על הנס והפורקן וסמכוהו לאמרה אחרי המגלה אבל גבי הפטרה הברכה שאחרי' שייכה להפטרה ועליה נתקנ'. והא דברכות הפטורה שלאחריה מתחלת בברוך אף שהיא סמוכה לברכה שלפניה היינו לפי שהפטר' נתקנ' בשעת הגזרה שגזרו שלא לקרות בתורה ושלא לשכח מישראל קריאת התור' תיקנו חכמים שבאותו הדור לקרות בנביאים מעין הפרשה שבתור' וכמבואר לעיל סי' רפ"ד בטור הובא גם בט"ז שם לכן תיקנו בדכותי' דומי' דברכות התור' שכ"א מברך לפניה ולאחריה. ובתורה גופה הטעם שברכ' שלאחרי' מתחלת בברוך משום דתחלת התקנ' שהראשון שעלה בירך לפניה ולא לאחרי' והאחרים שעלו אחריו לא ברכו כלל כ"א האחרון בירך לאחריה ולא לפניה. אם כן בדין היה שהאחרון המברך לאחריה יהי' פותח בברוך. כיון דברכ' שלפניה בירך אדם אחר. אף שלאח"ז תיקנו שכ"א מהעולים יברך לאחריו לא זזה נוסח ברכה שלאחרי ממקומ' עכת"ד. כמ"ש סעיף ג' דאם חסר קצת וקראו ע"פ יצא: