מחצית השקל על אורח חיים תרפט:ד

(סק"ד) קטן. אף על גב דגדול כו' והטעם באמת משום דגדול לא הוי אלא חד דרבנן. שהמצוה היא דרבנן. אבל במצוה דאוריית' חייב וקטן הוא תרי דרבנן. שהמצו' היא דרבנן וגם במצוה דאורייתא קטן אינו חייב רק מדרבנן. ולא אתי תרי דרבנן ומפיק חד דרבנן:

ול"ד למ"ש ס"ס קפ"ז דקטן וגדול שכ"א לא אכל כ"א כזית יכול הקטן להוציא הגדול כיון שהגדול ג"כ אינו מחויב בבהמ"ז מן התורה עד דאכיל שיעור שביעה. ואע"ג דהקטן הוא תרי דרבנן:

לידי חיוב דרבנן. ר"ל שיהיה גם הוא חד דרבנן:

וצ"ע דהרב"י פסק כו' לשון פסק ל"ד אדרב' נראה דפסק כדעת הר"ן האוסר שהביא שם ב' דעות בזה והביא דעת הר"ן בראשונה וידוע דרכו של הרב"י בש"ע שדעה א' שהבי' בשלחנו הטהור היא עיקרת בעיניו אלא דעיקר קושית מ"א דבס"ס תדע"ה הבי' ב' דעות וכאן לא הבי' רק דעת ב"ה שמכשיר. וגם בר"ן כו' עיין בהרב"י שהביאו עמ"ש בסמוך בס"ק שאח"ז לחלק באשה בין חנוכה למגל' וה"ה בקטן י"ל כן. אלא שהר"ן דימה אותה לענין קטן כנ"ל: