מחצית השקל על אורח חיים תרפח:ז

(ס"ק ז) זמן כו' ועיקר כו' דע דלשון זה שכ' הרב"י בש"ע פה הוא לשון הרמב"ם:

ולאשר בדברי הש"ס נחלקו רש"י ורא"ש בפירושו. אמנם ה"ה מפרש לשון הרמב"ם כפירש"י וכיון שהרב"י העתיק לשונו ודאי גם הוא פסק כרש"י. וגם בספרו הארוך הבי' בשם הר"ן שגם הרי"ף מפרש כרש"י וזה דרכו של הרב"י במקום שהרי"ף ורמב"ם שוין לפסוק כוותם אף שהרא"ש חולק כמ"ש בהקדמתו ולכן אציע פה דעת רש"י בן כרך שהלך לעיר. ודעתו לחזור כו' ר"ל בשעה שהחזיק בדרך (כן פי' הרי"ף. וכמ"ש הרא"ש בשמו) לחזור ביום י"ד קודם שיאיר היום. א"כ אף שבליל י"ד יהיה בעיר מ"מ כיון דעיקר קריאת המגלה הוא ביום לא חל חובת קריאת העיר עליו ונשאר לידון כבן כרך. אף שנתעכב אח"ז בעיר גם ביום י"ד מ"מ אזלי' בתר מחשבתו ראשונה בשעה שהחזיק בדרך וה"ה כבן כרך. ובזה גם הרא"ש מודה. אבל אם לא היה דעתו לחזור קודם שיאור היום וגם באמת נתעכב בעיר בתחלת היום דתרתי בעי' מחשבה ראשונה וגם שקיים מחשבתו ונשאר שם כ"כ הלחם משנה אז נידון כבן עיר וקורא עמהם. ובן עיר שהלך לכרך והיה דעתו לחזור ביום ט"ו קודם שיאיר היום. אז ביום י"ד קורא כדין בן עיר אף שהוא בכרך. אבל אם היה דעתו להתעכב בכרך בתחלת יום ט"ו ואז לא יקרא ביום י"ד אלא ימתין עד ט"ו לקרות כבן כרך (והעיקר תליא במקום שהלך שמה) אמנם כ' הר"ן הביאו הרב"י בבן כרך שהלך לעיר ודעתו להתעכב בתחלת יום י"ד וגם נתעכב שם דקורא כבן עיר. אם אח"ז חזר למקומו לכרך בט"ו קורא גם בט"ו: