מחצית השקל על אורח חיים תרפח:ב

(ס"ק ב) מסתמא כו' וסתם עיירות מוקפות כו' ר"ל שכתב דחפצי הגוי קונין שביתה במקומן. ואם הוציאן גוי חוץ לתחום שביתתן והביאן לעיר המוקפות לדירה. אעפ"י שאין להם כ"א ד' אמות כדין היוצא חוץ לתחום. מ"מ כל העיר הואיל ומוקפות לדירה נחשבת כד"א ועז"א וסתם עיירות מוקפות כו':

ונ"ל דמשום זה כו' דמ"ש הר"ן דסתמא הוקפה ולב"י הוא מהכרח קושייתו. דאיך נדע בח"ל איזה עיר הוקפה ולב"י לקרות בה כדין כרך או עיר. בשלמא בא"י שישיבת גוים בימי יהושע לא מיקרי ישיבה וכיון שבאו אח"כ ישראל וישבו בה וכבר הוקפה קודם שישבו בה ישראל ה"ל הוקפה ולב"י. אבל בח"ל דתלי' בישיבת גוים איך ידענו שהוקפה ולב"י. וע"ז תי' דאזלי' בתר רובא. ורוב עיירות הן הוקפה ולב"י. אבל הר"מ לשיטתי' דס"ל לעיל בסי' ת"א להיפך דסתם עיירות הם מוקפות לדירה היינו ישבה ולבסוף הוקפה והדרא קושית הר"ן לדוכתיה ולכך הוכיח הא דבעי' במגלה הוקף ולב"י לאו דוקא ה"ה בישבה תחלה אלא שהיה דעתם תחלה בשעת ישיבה להקיפה מיקרי הוקף ולב"י דבתר מחשבתם אזלי'. וא"ש קו' הר"ן דרוב עיירות דעתם בשעת ישיבה להקיפה ומקרי הוקף ולב"י:

ודעת רמ"א צ"ע. ר"ל שכתב מסתמא הוקפא ולב"י. דהם דברי הר"ן. מלבד דלעיל בסי' ת"א. פסק כדברי הר"ם דסתם עיירות הם מוקפי' לדירה והוא ההיפך ממ"ש כאן. אלא דגם פה סתר א"ע מדכתב המחבר או שישב תחלה ע"ד להקיפה כו' והם דברי הר"ם הנ"ל הוא מהכרח קושי' הר"ן דבח"ל איך נדע אם הוקפה ולב"י וכנ"ל. וע"כ צ"ל דס"ל דסתם עיירות לא הוי הוקפה ולב"י כמ"ש הר"ן אלא אדרבא סתם הוי מוקפות לדירה. ולזה צ"ל דסגי במחשבה שדעתם להקיפה וכן הוא סתם עיירות כנ"ל. וא"כ רמ"א שכ' מסתמא הוקפה ולב"י והם דברי הר"ן ליישב קושיא הנ"ל. א"כ מנ"ל דינו שלהר"ם דאם דעתם להקיפה סגי. דהא השתא קושית הר"ן מיושבת בלא"ה. וא"כ ניהו דדינו של הר"ם אמה דסתם עיירות י"ל דין מוקף אמנם מטעם דסתם ישבו ע"ד להקיפה לדעת הר"ם אבל לשונו שאמר סתמא הוקפה ולב"י והם דברי הר"ן צ"ע: