מחצית השקל על אורח חיים תרעז:ח

(ס"ק ח) קטן כו' אפשר דמיירי כו' משום דקשיא למ"א הא הרב"י בסי' תרע"א פסק דאפי' רבים בני בית אפילו למהדרין די בנר א' אלא שבכל לילה מוסיפים. וא"כ למה יתחייב קטן יותר מגדול אע"כ מיירי שיש לקטן בית לבד:

ואפשר דאפילו לדידן כו' קטנים פטורים דניהו דמחויב לחנכו היינו בדבר שיש בו חיוב על הגדול מצד הדין אבל בזה דגם בגדול ליכא כ"א משום הידור מצוה. אינו מחויב לחנך בו הקטן. ואף על גב שכתב רמ"א ס"ס תרע"ה וז"ל ולדידן דכל אחד מבני בית מדליק בפני עצמו קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק ג"כ עכ"ל. משמע שגם בדבר שאין בו כ"א משום הידור מצוה צריך לחנכו. צ"ל דס"ל למ"א דרמ"א כתב כן לדעת יש מי שאומר שכתב הרב"י שם דקטן שהגיע לחינוך מוציא אפילו גדול כיון שגם גדול אין עליו כ"א חיוב דרבנן אם כן קטן וגדול שוה אם כן ה"ה לפ"ז דיש על הקטן חיוב המהדרין כמו על הגדול אבל להפוסקים החולקים וס"ל דאק קטן יוכל להוציא את הגדול. וכן פסק הרב"י סי' תרפ"ט וע"ש במ"א ס"ד ד' (ועיין פר"ח) אם כן גרע מגדול (דקטן איכא תרתי דרבנן ובגדול ליכא כ"א חד דרבנן) לדידהו נסתפק מגן אברהם דלפי זה אין חיוב מהדרין על הקטן כמו על גדול וס"ל למ"א דדעה זו דאינו יכול להוציא גדול עיקר. וכן נראה מדברי ב"י סי' תרע"ה שהביא דעת האומרים שקטן מוציא גדול בשם יש מי שאומר. וכ"מ בש"ג פרק במה מדליקין בהל' חנוכה סעיף ו' לשון ריא"ז מצות נ"ח איש וביתו ומהדרין נר לכל א"וא בין אנשים ובין נשים אבל על הקטנים שאין מחויבים נראה בעיני שאינו מדליק עכ"ל וע"כ בהגיעו לחינוך מיירי דאל"כ פשיטא: