מחצית השקל על אורח חיים תרעה:א

(ס"ק א) למצות חנוכה. לרבותא נקט. ר"ל דאמרי' דף ק"ג אמר ריב"ל עששית שהית' דולקת כל היום כלו למוצאי שבת מכבה ומדליקה לשם נר חנוכה ומוכיח הש"ס מזה דע"כ הדלקה עושה מצוה דאי ס"ד הנחה עושה מצוה מכבה ומגביה ומניחה ומדליקה מבע"ל וכ' רש"י עששית דולקת שהדליקה למצות חנוכה מערב שבת עכ"ל והתוס' הקשו ע"ז וז"ל וא"ת אמאי מכבה וחוזר ומדליק בהגבהה סגי כיון דהנחה ע"מ דאטו מי גרע דלוקה ועומדת מהדליקה חש"ו (דאמרי' שם א"א הנחה ע"מ אם הדליקה חש"ו והניחה גדול בן דעת מהני) וי"ל דמיירי שהדליקה תחלה לצורך שבת ולכן גרע מהדליקה חש"ו דהתם שהדליקה בעתה ניכר שהוא מדליקה לשם חנוכה עכ"ל התו'. הרי דלהתוס' עדיף כשהודלק מתחלה לשם נ"ח דהא א"א הנחה ע"מ אם הודלק תחלה לשם נ"ח א"צ לכבותה דלא גרע מהדליקה חש"ו אבל הודלקה תחלה שלא לשם נ"ח אפי' א"א הנחה ע"מ צריך לכבותה דכה"ג גרע מהדליקה חש"ו ובזה א"ש דברי מ"א שכתב דמ"ש בש"ע שהדליקה מע"ש למצות חנוכה. הוא רבותא לא מבעיא אם הודלקה שלא לשם נ"ח אפי' הוי אמרי' הנחה ע"מ היה צריך לכבותה אלא אפי' הודלקה תחלה לשם נר חנוכה דאי הוי קי"ל הנחה ע"מ לא היה צריך לכבותה. מ"מ כיון דקי"ל הדלקה עושה מצוה צריך לכבותה ואפילו לרש"י דלפי המובן הפשוט דס"ל אפילו הודלק תחלה לשם נ"ח ואפי' הנחה ע"מ צריך לכבותה מ"מ ניהו דלדינא פליג רש"י עם התוס' בזה מ"מ מודה גם רש"י דעכ"פ הוי יותר רבותא אם הודלקה תחלה לשם נ"ח דאפ"ה צריך לכבותה ועיין בפר"ח מ"ש לרש"י: