מחצית השקל על אורח חיים תרעג:ד

(ס"ק ד) שאם כו' אבל מ"מ אסור להשתמש אצלן. ר"ל דוקא אצל השמש מותר להשתמש. אבל אצל נ"ח אסור להשתמש אע"ג דאיכא שמש. דניהו דלא חיישי' במה שנהנה מאורן כיון דא"נ להם דהא איכא שמש וכמ"ש ס"ס זה. מ"מ אם ישתמש אצלן יאמר הרואה לצורכו הדליקן. אע"ג דא"צ בלא"ה שמש. מ"מ יאמר דגם נ"ח לא הדליק לשם נ"ח כ"א לצורכו דלפעמים אדם מדליק כמה נרות. וז"ל המלחמות דכי אמר ר"א אסור להרצות מעות כו' כ"ש תשמיש אחר כו' משום דהרואה אומר לצורכו הוא דאדלקה ואע"פ שי"ל נר אחר פעמים אדם מדליק כמה נרות בביתו עכ"ל. ואע"פ שהרמב"ן לא מיירי שי"ל נר אחר אצל ב"ח כ"א על שלחנו. מ"מ ס"ל למ"א דה"ה בשמש אע"פ שעומד אצל נ"ח מ"מ שייך חשש הרמב"ן אם ישתמש אצל נ"ח יאמר הרואה לצורכו הדליק כמה נרות:

ובמאור משמע כו' וז"ל ואפי' למ"ד מותר להשתמש לאורה כל תשמיש שבעולם (ר"ל אפי' תשמיש של רשות) בהא דרבא מודה שצריך בר אחר (ר"ל דבשעת הסכנה מניחו על שלחנו ואמר רבא צריך נר אחר להשתמש לאורו) שלא יהא הרואה אומר לצורכו אדלקה עכ"ל וס"ל למ"א דלא עדיף שמש לדידן דמתיר התשמיש. מלמ"ד דמותר להשתמש אצל נ"ח גופיה דאפ"ה צריך נר אחר ה"ה לדידן היכי דאיכא שמש. אע"ג דיש לחלק:

דוקא למ"ד מותר להשתמש צריך נר על שלחנו משום הכיר' כיון דליכא נר אחר זולת נר חנוכה. אבל לדידן דאיכא שמש. וגם דברי המאור אמורים בשעת הסכנה דהנ"ח מונח על השלחן:

דודאי א"ל לצורכו אדלקה. משא"כ לדידן דהנ"ח אינו מונח על השלחן אלא אצל הפתח או חלון. מ"מ ס"ל למ"א מסבר' כיון דליכא נר על השלחן א"ל לצורכו אדלקה. ואע"ג דאיכא שמש מ"מ פעמים אדם מדליק כמה נרות לצורכו כמ"ש מלחמות כנ"ל:

מניח כו' ואפי' רבים כו' וכ' בס' א"ר וז"ל משמע שאין ליקח השמש מנרות ולילך ממקום למקום כמו שקצת נוהגים אלא יניחנו תמיד שם עכ"ל: