מחצית השקל על אורח חיים תרסה:ג

(ס"ק ג) למחר כו' לפי מש"ל א"צ אלא למ"ד אוכל' לאלתר ר"ל אבל לדידן דקי ל דוקא למחר מותר אבל באותו יום אע"פ שכבר יצא מ"מ אסור א"צ לתירוץ הר"ן דה"ל כאלו התנה דבסכה דף מ"ו ע"ב פליגי בהפריש ז' אתרוגים לז' ימים רב ס"ל כל א' יוצא בו ואוכל' לאלתר אחר שיצא בו. ורב אסי ס"ל דוקא למחר מותר אבל לא ביומו וקי"ל כר"א וכמ"ש פה בש"ע:

והר"ן בריש ביצה אחר שכתב דמוקצה לב"ה משום ספק יום שעבר לא אמרינן הקשה מהא דתניא עטרה לסכה בסדינין כו' אסורים עד מוצאי י"ט אחרון של חג והא ביום אחרון דהיינו ביום ח' אינו אסור אלא משום דאתקצאי לב"ה. וב"ה אסורו משום ספק יום שעבר. ותי' מוקצה למצותו חמיר ואמרינן מיגו דאתקצי אפי' משום ספק יום שעבר. וע"ז הקשו אדרבא הוקצה למצותו מצינו דקיל משאר מוקצה דהא אמרינן הפריש ז' אתרוגים לז' ימים כ"א יוצא בה ואוכלה לאלתר אף ע"ג דאתקצאי ב"ה משום יום הבא אפ"ה מותר. ותי' דהוי כאלו התנה בפי' כו'. וניהו דהר"ן הקשה קושייתו אליביה דרב ה"ה דהמ"ל גם לר"א דס"ל אוכלה למחר. ואע"ג דב"ה הי' מוקצה. מחמת ספק יום שעבר ולדעת הר"ן בהוקצה למצותו אמרינן מוקצה אפי' מחמת ספק יום שעבר:

וגם לר"א צ"ל כתי' הר"ן דהוי כאלו התנה שאינו מקצה אלא ליומו. אלא דהר"ן הקשה מרב דס"ל דאוכלה לאלתר דהקושיא יותר חזקה דלרב במוקצה למצותו אפי' מוקצה משום יום הבא לא אמרינן ומברייתא דסככה כו' ועטרה כו' דאסור עד מוצאי י"ט האחרון מוכח דאפי' מוקצה מ' יום שעבר אמרינן גבי מוקצה למצותו. וע"ז כתב מ"א דזה דוקא לדעת הר"ן דס"ל במוקצה מ' מצוה אמרינן מוקצה אפי' מ' יום שעבר קשה גם לר"א וצ"ל ג"כ דה"ל כאלו התנה כו' אבל לפמ"ש מ"א בס"ק א' דאפי' מוקצה מ' מצוה לא אמרינן מוקצה מ' יום שעבר והאי דסככה כו' ועטרה כו' מבואר לעיל הטעם דאסור עד מוצאי י"ט אחרון. וכמ"ש מ"א ר"ס תרס"ז א"כ לר"א דקי"ל כוותיה דאסור אתרוג ביומו עד למחר לא ק"מ וא"צ לתי' הר"ן אלא לרב דס"ל אוכלה לאלתר אע"ג דאתקצאי ב"ה משום יום הבא לדידיה צ"ל כתי' הר"ן וכיון דקי"ל כר"א א"צ לתי' הר"ן: