מחצית השקל על אורח חיים תרסה:א

(ס"ק א) אסור כו' דהא ב"ה גופיה כו' משום ספק יום שעבר ר"ל דהא טעם מאי דאמרי' מיגו דאתקצאי לב"ה איתקצאי לכולי יומא הוא משום דאתקצאי לב"ה דהוא תחלת היום אתקצי לכל היום משא"כ הכא דלא אתקצי לב"ה אלא משום ספק יום שעבר ר"ל שמא עדיין הוא שביעי אבל אם היינו יודעים שב"ה כבר לילה היא והוא ש"ע. לא היה אסור ב"ה. א"כ בתחלת יום ש"ע לא אתקצי. ואיסורו ב"ה לא היה אלא משום שמא עדין שביעי הוא. והא דסכה גם בשמיני אסורה משום מיגו דאתקצאי לב"ה. אע"ג דב"ה גופיה לא אסור אלא משום שמא עדיין שביעי הוא הרי דאמרינן מיגו כו' משום ספק יום שעבר. תי' התוס' והרא"ש הובא במ"א סי' תרס"ז שאני סכה דאלו אתרמי ליה סעודה ב"ה של שמיני צריך לאכול בסכה אע"ג דגם חיוב אכילה בסכה ב"ה הוא משום ספק יום שעבר. עכ"פ צריך לאכול בסכה יהיה מאיזה טעם שיהיה לכן אתקצאי לכולי יומא משא"כ אתרוג אי לא נטלו עד ב"ה א"צ ליטלו כמ"ש ר"ס תרנ"ב ולא הוי מוקצה אלא מספק יום שעבר לא הוי מוקצה לכולי יומא:

ומה שנאסר בח"ל אף ביום ח'. אע"ג דאין נוטלים לולב בח' ולא הוי מוקצה למצותו וע"כ הטעם משום דאתקצאי לב"ה והא ב"ה הוי מוקצה משום ספק יום שעבר תי' התוס' בסכה דף י' עמוד ב' דגזרינן אתרוג אטו סכה דמוקצה מן הדין דהא בח"ל צריכים לישב בסכה וכעין זה כתב הר"ן וז"ל דאתי למימר ודאי ח' הוא וליכא ספק כלל ולא ישמע לנו לישב בסכה עכ"ל והרא"ש כתב תי' אחר הובא בב"י:

ודע שכתב ט"ז בסעיף קטן א' וז"ל נראה פשוט שאפי' ביום א' קודם שנטלו למיפק בו יש בו איסור מוקצה ול"ד למ"ש ב"י בס"ס זה בשם הג"א עבדי' להושענא ולא אגדיה למיפק ביה שרי בהנאה דהזמנה לאו מלתא דשם כ"ז שלא עביד האגודה לא אקצי דעתיה כו' עכ"ל מאי דפשיטא ליה נראה דעת הרב"י להיפך ניהו דבהג"א כתב הלשון כמו שהעתיק הט"ז אבל הרב"י ע"כ ס"ל דמ"ש כ"ז שלא עביד האגודה לאו דוקא דהא כתב בש"ע לעיל סימן תרנ"ג סעיף ב' וז"ל עביד להושענא ולא אגבהה למיפק ביה שריא בהנאה עכ"ל. הרי דאפי' אגדו אלא שעדיין לא יצא בו מיקרי הזמנה בעלמא ושריא: