מחצית השקל על אורח חיים סו:ח

(ס"ק ח) שאינו כו' ועולה ישראל כו' וטעם האומרים שמפסיק כמ"ש מ"א ס"ק ה' דאם מפסיק לכבוד מור' בשר ודם כ"ש שיפסיק לכ"ה וטעם י"א שאינו מפסיק דאין זה בזיון לתורה אם אינו מפסיק כיון שאינו מפסיק משום שעוסק במצות ק"ש וברכותיה וגם אעפ"י שהוא....... כהן דא"ל לפגמו אם לא יעלה שיוציאו עליו לעז שהוא פסול מ"מ כיון דאין קוראים אותו או אם קוראים אותו ואינו עולה משום שעוסק בק"ש וברכותיה במקום שאסור להפסיק אין בזה פגם וידעו דמה"ט לא עלה כ"מ שם. ומה"ט נקט בש"ע כהן שהי' קורא כו' לרבותא דדעת האומרים שלא יעלה. גם השאלה היתה שם לרשב"א האו' שאינו עולה בכהן נקט ש"ע ל' השאלה:

ול"ד להנח' תפילין בסעיף ב':

וצריך לחלק בין האי דהכא לסעיף ג' דמפסיק לקדיש וקדושה וברכו:

ואין לשנות כו' הם דברי מ"א ולא ל' הלבוש:

על פשט הזוהר. ר"ל שבסי' קמ"א כ' הרב"י שמל' הפוסקים מבואר שהעולה לתורה יקרא גם הוא עם הש"ץ הקור' דאם לא יקר' עמו הוי ברכתו לבטלה אבל בזוהר כתב שלא יקרא רק א'. א"כ משמע שהעולה לא יקרא עם הקור' וא"כ אע"ג דכ"מ שהגמ' חולק עם הזוהר קיי"ל כגמ' דידן מ"מ כיון דדין זה אינו מבואר בגמ' רק בדברי פוסקים יש לפסוק כזוהר החולק על דבריהם וגם משום ברכה לבטלה ליכ': די"ל כיון שהעולה שומע ומכוון לבו לדברי הקור' א"כ שומע כעונה: אח"ז כ' הרב"י כיון דהזוהר מדמה קר"הת לתפלה בלחש ובתפלה כ' בזוהר שיתפלל בלחש עד שקולו לא ישמע אבל עכ"פ דיבור בעי' בתפלה א"כ ה"ה בעולה לתורה ודאי לא הקפיד הזוהר כ"א שלא ישמע רק קול הקורא לבד ולא קול העולה אבל בלחש גם העולה יקרא וכדעת הפוסקים רק בזה אי רשאי להשמיע לאזניו מחלוקת הרב"י ורמ"א לקמן עכ"פ פשוט משמעות הזוהר שהעול' לא יקרא כלל רק יכוין לדברי הקור' וכן הוי ס"ל להרב"י תחלה כנ"ל. א"כ כה"ג יש לסמוך ע"ז שלא לקרות רק לכוין לדברי הקור':

וכ"כ בכ"ה. זה קאי על דברי לבוש. ומכ"ש שלא יפסיק כו' זה קאי ע"ד עצמו שכ' שלא יקר' העולה: