מחצית השקל על אורח חיים תרנב:א

ס"ק א יטלנו אח"כ. עב"י סי' תרס"ה בשם הר"ן שכ' על מאי דקי"ל אתרוג בשמיני עצרת מותר דכבר עבר מצותה והקשה הר"ן דמ"מ יאסר משום מיגו דאתקצאי לב"ה שהיה ספק שמא עדין יום שביעי הוא ואתקצעי לכל היום. (ועמ"ש מ"א לקמן סי' תרס"ג בשם הרא"ש ע"ז) ותי' הר"ן וז"ל משום דלב"ה גופי' לא אתקצאי שהרי ב"ה אינו ראוי למצות אתרוג. שאפי' לא נטל כל היום אינו נוטלו ב"ה כיון דלולב בזמן הזה דרבנן בר מיום אחד. וב"ה ספק הוא וספק דרבנן לקולא עכ"ל. הרי דלא כתב שאינו נוטלו ב"ה אלא משום דהוי ספק דרבנן. וא"כ ב"ה דיום א' דהוי ספק תורה מודה דצריך ליטלו:

ומ"מ נ"ל דיטלנו ב"ה בלי ברכה. לכאורה משמע דזה קאי על ב"ה דשאר ימים. דניהו דאין חייב ליטלו דהוי ס' דרבנן. מ"מ מהיות טוב כו' ראוי לו ליטלו. כיון דאין לו הפסד בזה שלא יברך כיון דפטור מנטילה מן הדין. אבל ב"ה של יום א' דחייב ליטלו דהוי ס' תורה מברך ג"כ עליו. (וכ"מ שהבין בספר א"ר). והטעם כמ"ש הפר"ח סי' ר"ט דקי"ל אם נסתפ' אם בירך בהמ"ז. צריך לברך בספק. כיון דבהמ"ז דאורייתא וס' תורה לחומרא וכמ"ש ס"ס ר"ט. וכ' פר"ח דאפי' ברכת הטוב והמטיב צריך לברך. אע"ג דברכת הטוב ומטיב דרבנן מ"מ כיון דצריך לברך מספק ג' ברכות ראשונות של בהמ"ז. צריך לברך גם הטוב ומטיב כסדר בהמ"ז ואייתי ראיה מסי' ס"ז שכ' ספק קרא ק"ש או לא קרא. חוזר וקורא ומברך לפניה ולאחריה. אע"ג דהברכות הן דרבנן. וא"כ ה"ה בב"ה של יום א' כיון דהוי ספק תורה וצריך ליטלו. גם יברך עליו כמו בק"ש. אולם אפשר מ"ש מ"א דיטלנו בלי ברכה קאי אפי' על ב"ה דיום א'. וכן כתב לעיל סי' תקפ"ה ס"ק ג' וז"ל אם ספק לו אם שמע תקיעה או נטל לולב. ביום ראשון תוקע ואינו מברך וביום שני א"צ לתקוע עכ"ל הרי דאפי' ביום א' דהוי ספק תורה אינו מברך. וע"כ צ"ל דס"ל דוקא בק"ש אם נסתפק צ"ל גם הברכות דכך היתה התקנה כ"ז שצריך לקרות ק"ש יברך לפניו ולאחריו. אבל לא בשאר ספק' דאורייתא וראיה דהא בשמיני דסוכות מיתב יתבי' ברוכי לא מברכים וכמ"ש מ"א ר"ס ס"ז בשם רשב"א:

אבל מדברי תר"י לא משמע כן אלא על כל ספק תורה מברכים ועיין בכ"מ פ"ב מהל' ק"ש הביא דברי רשב"א ותר"י הללו. וצ"ע: