מחצית השקל על אורח חיים תרנא:ב

(ס"ק ב') סביב כו' ומיהו אפי' אגדו ללולב שלא במינו א"ח כו' דס"ד הא דכ' ויכול לאגדן במין אחר לא אתי לאשמועינן כ"א שאין בזה משום בל תוסיף. משום דקי"ל לולב א"צ אגר כ"א משום נוי לקיים מקרא זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות. וכיון שאינו מעיקר המצות אין לו חיבור לשאר ג' המינים של המצוה. ולכן אין בו משום בל תוסיף אבל מ"מ ס"ד דאית ביה משום חציצה וא"כ צריך להיות האגד למעלה מתפיסת היד. ובמקום שתופס הלולב בידו לא יהיה האגד. ואז ליכא חציצה. לכן קמ"ל מ"א דאפי' האגד תוך היד. כיון דהאגר בא לנאותו כנ"ל אין בו משום חציצה וכ"ה בגמ' דאמר רבה להני דקושרים ואוגדים הלולב שיניחו בית היד פנוי ויהיה האגד למעלה מתפיסת היד כ"ה דלא להוי חציצה ואמר רבה דאין בזה משום חציצה כיון דהאגד בא לנאותו. וקי"ל כרבה:

וה"ה אם אגדו להדס בלולב כו' קמ"ל אע"ג דכבר כתב מ"א אפי' אגדו ללולב במין אחר א"ח דהוי לנאותו. היינו דוקא כשאגד ללולב דהיינו שאגד כל ג' המינים יחד מיקרי לנאותה. אבל כשאגד להדס זה לא מיקרי לנאותה. וראיה לזה ממ"ש רמ"א ע"כ יזהר ליקח החוט כו' לכן קמ"ל מ"א דאם אגד להדס בלולב לא הוי חציצה דכל ג' המינים כחד דמי. ואע"ג דכ' בש"ע אם נשרו מהעלין תוך האגודה כו' אין לחוש. מ"מ איצטרך מ"א לאשמועינן דבריו דס"ד דוקא אם נשרו עלי לולב אין חוצצים בין לולב להדס וערבה כיון דהוא עלי לולב. ולמה יחוץ דמה לי אם הם דבוקים ללולב או נשרו מן הלולב. אבל אי אגד להדס בלולב והערבה סמוכה להדס (ולא עשה כמ"ש מ"א בס"ק ד' דאינו רק זהירות בעלמא) ס"ד דהלולב חוצץ בין ההדס להערבה קמ"ל דזה ל"מ חציצה דכל ג' מינים כחד מין חשיבי:

כ"מ בתו' שכ' בדף ל"ז ע"א בד"ה כ"ה דלא ליהוי חציצה כו' אהא דאמר רבה הנ"ל להאוגדים הלולב שיניחו מקום תפיסת היד פנוי בלי אגד כ"ה דלא יהיה האגד חוצץ בינו לבין היד ע"ז כ' התו' דרבה ס"ל מין במינו חוצץ כו' וכ' מהרש"א וז"ל מהך מלתא אין ראיה כו' דא"נ דמיירי שאגדו שלא במינו כו' אלא שהתו' סמכו דבריה' אדלקמן גבי לא לדוץ כו' דא"ל לרבה להדיא דמין במינו חוצץ כו' עכ"ל. וזה נראה למ"א דוחק. דא"כ הוי להתוס' לסמוך דבריהם על מימרא דלא לדוץ ולא אמימרא דהכא. לכן מפרש מ"א דברי התוס' דגם ממימרא דהכא דייקו התוס' שפיר דרבה ס"ל מב"מ חוצץ. מדסתם רבה דבריו להני שקושרים הלולב שיניחו פנוי מקום תפיסת היד ה"ל לפרש להם אם אוגדים הלולב שלא במינו דוקא אז צריכים להניח פנוי. אבל במינו אין בכך כלום דליכא חציצה אע"כ סבירא ליה לרבה דאפי' במינו חוצץ. ואכתי קשיא למ"א מנ"ל להתוס' דלמא לעולם רבה ס"ל מב"מ אינו חוצץ ואפ"ה הזהירם סתם שיניחו מקום תפיסת בית יד פנוי אפי' יאגדם במינו דהיינו דרך משל שיאגד ג' המינים בלולב אפ"ה הוי חציצה. ניהו דבאותו צד ששם הלולב אין האגודה חוצץ בין היד ללולב משום דהוי מב"מ. אבל כיון דהאגד סובב כל שלשה המינים. א"כ בצד השני ששם הערבה וההדס שם הלולב שאגד בו הוי מין בשאינו מינו עם הערבה וההדס ויהיה חציצה בין ההדס והערבה להיד. אע"כ ס"ל להתוס' דכל ג' מינים הללו כחד מין חשיבי לענין חציצה וא"ש: