מחצית השקל על אורח חיים תרמט:ח

(ס"ק ח) או נכרי כו' גבי נשים כו' דגבי תפילין כתיב וקשרתם. וגם כתיב ביה וכתבתם ודרשו חז"ל כל שישנו בקשירה דהיינו שמחויב במצות קשירת תפלין. ישנו בכתיבה. ר"ל רשאי לכתוב תפלין (וה"ה כל תיקוני תפלין וע' במ"א סי' ל"ט ס"ק ה') וס"ל דה"ה בכל המצות מי שאינו מחויב בדבר אינו רשאי לתקנו:

ולפי זה גם נשים אין אוגדות את הלולב. וכ"ה להדיא דעת ר"ת בגיטין דף מ"ה ע"ב בתו' ד"ה כל שישנו כו' ועיין בסכה דף י"א דפליגי תנאי בהדס שענפיו מרובים מעליו דפסול כדלעיל סי' תרמ"ה ואם מיעטן כשר ואין ממעטין בי"ט. ואם ממיעטן ביום טוב פליגי אי כשר. מסיק לחד אוקימתא דפלוגתייהו אי לולב צריך אגד דמאן דפסל ס"ל צריך אגד. וכיון דלקטינהו אחר שאגדו (פירש"י וז"ל וע"כ מערב י"ט לקטו) פסול משום תעשה ולא מן העשוי. ומאן דמכשיר ס"ל א"צ אגד. א"כ אפי' אגדו לא חשיב מעשה ולא פסול משום תעשה ולמ"ה. הרי למאן דס"ל א"צ אגד לא מיקרי האגד מעשה כלל. חשיב כמצוה עצמה אע"ג דלא הוי מעשה לענין תעשה ולמ"ה. ועיין בגיטין דף מ"ה ע"ב משמע קצת דס"ל לר"ת אם אגדו אשה אפי' דיעבד פסול. שכ' וז"ל מכאן אומר ר"ת דאין אשה אוגדת לולב ועושה ציצית הרי דכלל לולב וציצית בחד בבא. ובציצית לדעת ר"ת אפי' דיעבד פסול. וא"כ ה"ה לולב. וכ"מ בהג"מי ואולי י"ל דס"ל כמ"ש הטור סי' תרנ"א וז"ל ורש"י פי' אע"ג דאין צריך אגד מ"מ לכתחלה חובה לאגדו. משום זה אלי ואנוהו עכ"ל. וניהו דהרב"י שם חולק וס"ל דאין בו חיוב מ"מ ר"ת י"ל דס"ל כן אם כן אע"ג דאין החיוב כ"א לכתחלה. מ"מ פסול בנשים אם אפשר להתירו ולאגדו שנית: