מחצית השקל על אורח חיים תרמח:ג

(ס"ק ג) כאיסר כגון כו' ר"ל משכתת לה נקב גדול כאיסר ואעפ"כ אין בו חסרון:

כגון כו'. שדקדק מלשון הרמב"ם שכ' אם יש בו כאיסר או יותר. דתיבת יותר הוא מיותר ופשיטא. אלא ע"כ ר"ל דלפעמים סגי אי הוא כאיסור. דהיינו אם הוא עגול. ולפעמים בעי' יתר מאיסר דהיינו אם הוא ארוך או מרובע דבעי' יהי' תוכו כאיסר ואין האורך או הריבוע מצטרפים לשיעור איסר. וכה"ג הוי יתר מאיסר עם האורך או הרבוע. לאשמעי' דאף כו' כשר ר"ל איזה הלכות אח"ז כ' הרמב"ם כשחסר כשר בשאר הימים ולכן נקט תחלה כאיסר או יתר דעליה קאי מ"ש דבשאר הימים חסר כשר. היינו אפי' יתר מאיסר. ודע דמ"ש רמ"א בשם ת"ה להכשיר הנקבים הנעשים באילן. וסיים מיהו אם רואה כו' פסול פי' הט"ז חילוק בין נעשה באילן בעודו מחובר או מה שנעשה בתלוש. אלא בזה מחלק ת"ה אם למעלה בחוץ העור קיים אלא שהעור נכנס לפנים ונראה כעין גומא כה"ג כשר וזה א"א בתלוש שיהי' העור שלם ויהי' בפנים כעין גומא. כ"א על דרך זרות. לכן נקט ת"ה שנעשה במחובר. דמשכחת לה כה"ג שנתחב קוץ או ענף לתוכו אבל לא נקבו העור וכה"ג כשר. ומ"מ כתב ט"ז אם הוא ספק אם העור ובשר קיים יש לסמוך על דעה שניה דאפי' יש בו. חסרון בעי' דאיכא כאיסר דהא בשעת הדחק מיקל רמ"א לסמוך אדעה שניה אפי' יש בוודאי חסרון. א"כ בספק יש להקל אפי' שלא בשעת הדחק: