מחצית השקל על אורח חיים תרמח:יז

(ס"ק יז) וכל שינוי כו' ולדידי' אם נסדק בחוטמו כו' ר"ל להר"ן דס"ל נסדק בחוטמו אפילו כ"ש פסול. אע"ג דטעמו של נסדק דפסול משום חסר כמ"ש בד"מ בסי' זה. או משום לקיחה תמה כדמשמע מדברי מ"א לעיל סי' תרמ"ה ס"ק וי"ו בלולב. מ"מ הא דפוסל בחוטמו בכ"ש טעמי' בעי הא לא מצינו סברא להחמיר בחוטמו יותר מבמקום אחר. אלא בפסול שהוא משום הדר. וכמ"ש רש"י אהא דחזזית פוסל על חוטמו בכ"ש וז"ל רש"י שם שנראה שם לעינים יותר משאר מקומות שבו שבאותו עובי אדם נותן עיניו עכ"ל רש"י. וא"כ ע"כ צ"ל הא דפוסל נסדק בחוטמו בכ"ש אע"ג דבנסדק אין הטעם משום הדר. אלא משום חסר או דבעינן לקיחה תמה. ובפסולים אלו מה חילוק יש בין חוטמו למקום אחר. ע"כ צ"ל ניהו דבנסדק במקום אחר מ"מ הוי הדר. אבל בנסדק בחוטמו. אזיל הדר דיליה ולא הוי הדר לכן פוסל בכ"ש. דשם תליא עיקר ההדר ושם נראה יותר הסידוק:

וה"ה לכל פסולי אתרוג כ"כ הר"ן. ע"כ גם בזה צ"ל הטעם הנ"ל אע"ג דאותן פסולי אתרוג אין פסולים משום הדר דאע"ג דיש להם חסרון מה הפוסלן. מ"מ הדר הוא. אבל כשאותו פסול בחוטמו תו לא הוי הדר ופסול כל ז':

וצ"ע על הרב"י כו' כיון שכתב בס"ה דנסדק פוסל (ר"ל כ"ש) כו' וכ"ש יבש כו' ודברי מ"א צ"ב דבסעיף ה' כתב בשם יש מ"ש לפסול נסדק כ"ש בחוטמו. וקמ"ל פה ביבש דאפי' למאן דמכשיר בנסדק בחוטמו בכ"ש. מ"מ יבש בחוטמו כ"ש מודה דפסול וכן תי' באמת בס' א"ר ואע"ג דגם ביבש כתב לשון יש מי שאומר. מ"מ הכונה כך דיבש חמיר מנסדק. ולע"ד י"ל דכוונת מ"א דבגמרא אינו מפורש להדיא דין חוטם כ"א בחזזית דפוסל בחוטמו כ"ש. וחידש הרא"ש כיון דפסול חזזית משום הדר ה"ה כל הפסולין משום הדר פוסלין בחוטמו בכ"ש אבל מה שפסולו משום דבר אחר לא משום הדר גם בחוטמו בעי' השיעור לפוסלו כמו במקום אחר:

והר"ן הוסיף דאפילו נסדק פוסל בחוטמו בכ"ש. ניהו בנסדק במקום אחר עדין הדר הוא מ"מ כשנסדק בחוטמו לאו הדר הוא ופוסל בכ"ש. וה"ה לכל הפסולים יהיה טעם הפסול מה שיהיה. מ"מ אם אותו הפסול הוא בחוטמו אזיל ליה ההידור ופוסל בכ"ש. א"כ כיון דכ"ע מודים מה שפסולו משום הדר פוסל בחוטמו בכ"ש. וחזזית האמור בגמרא דפוסל בחוטמו בכ"ש הוא לאו דוקא. אלא בזה חולקים הרא"ש והר"ן בנסדק וכדומה דאין פסולן משום הדר. אי אותו הפסול הוא על חוטמו אם עדין הוא הדר או לאו. דלהר"ן ליכא הדר ולהרא"ש עדין הוי הדר. ולכן קשיא ליה למ"א כיון שכ' בסעיף ה' בשם יש מ"ש שנסדק פוסל בחוטמו בכ"ש והיינו מטעם הר"ן ליכא הדר. עכ"פ מוכח דכל שאינו הדר פוסל בחוטמו בכ"ש וחזזית דפוסל בחוטמו בכ"ש הוא לאו דוקא. וממילא נשמע דכל מה שפסולו במקום אחר משום הדר וודאי לכ"ע פוסל על חוטמו בכ"ש וא"כ מ"ש כאן ביבש די"א דפוסל על חוטמו בכ"ש. הוא מלתא דפשיטא ופסול לכ"ע. דיבש וודאי פסולי משום הדר וכ"ע מודים דפוסל בחוטמו בכ"ש. ונדע זה ממ"ש סעיף ה' דהכא לכ"ע פסול. כיון דכבר נשמע מסעיף ה' דחזזית דנקט הש"ס הוא לאו דוקא:

אפי' הרא"ש ר"ל דחולק על הר"ן בנסדק:

מיקרי כמוש. וכמ"ש לעיל ר"ס זה. וא"כ איצטריך לאשמועינן דס"ד דוקא מה שעליו שם פסול במקום אחר חוץ מחוטם אלא שצריך שיעור חוטם חמיר ולא בעי שיעור. אבל ביבש מקצת דהיינו כמוש. דבמקום אחר אין עליו שם פסול יבש כלל ונקרא כמוש. ס"ד דגם על החוטם כשר: