מחצית השקל על אורח חיים תרמו:ד

(ס"ק ד) בכל ענין כו' דחזזית כו' וכפי' הרא"ש את הירושלמי כמ"ש הרב"י בסי' תרמ"ח דחזזית דפסול דהוי כמנומר וליכא הדר. והירושלמי ס"ל דגם הדר לא פסול כ"א ביום א'. ומ"א ס"ל דפסול דענביו מרובים מעליו ג"כ הטעם דהוי כמנומר. וכמו שמוכיח המ"א בס"ק זה. וג"כ הטעם דלא הוי הדר. ולכן הא"ח לשיטתיה מכשיר ענביו מ"מ בשאר הימים:

דהא אי' בגמרא דף ל"ג אהא דתנן היו ענביו מרובים מעליו פסול. אר"ח משמיה דרב ל"ש אלא במקום א' אבל בשנים או ג' מקומות כשר. א"ל רבא ב' או ג' מקומות הוי מנומר ופסול. אלא ה"ק ל"ש אלא ענביו שחורות כו' הרי מבואר להדיא דבשנים או ג' מקומות פסולו משום דהוי מנומר וליכא הדר וס"ל למ"א דגם במקום א' הטעם דלא הוי הדר וכדמסיק מ"א אח"ז וא"כ לדידן דלא קי"ל כהירושלמי אלא גם בשאר הימים בעינן הדר וא"כ ליתא לדברי הא"ח. ואע"ג דבחזזית במקום א' כשר מ"מ אם נתפשט ברובו אפי' במקום א' פסול כמ"ש סי' תרמ"ח. והכא כיון דענביו מרובים מעליו דומה לזה:

ודע דמ"ש הרב"י בסעיף ג' וז"ל אבל אם היו ב' העלין שוה זה כנגד זה והעלה השלישי למעלה מהן כו' נקרא הדס שוטה. ובסעיף ח' כ' יבשו רוב עליו כו' ולא נשאר כ"א א' לח כשר. והוא שיהיה העלה המורכב על שניהם עכ"ל. והא כה"ג לדעת הרב"י הדס שוטה מיקרי. ועיין בס' כפות תמרים. ומ"ש רמ"א שם בהגה ללמד זכות על היוצאים בהדסים הבאים מאיטלי"א והם תרי ע"ג תרי. עיין בת' ה"ה ח"צ. וכ' של"ה במס' סכה וז"ל יזהר בהדס להתיר אגודתו (דהיינו שישרה אותו תחלה. קצת זמן מה במים כי לולי השרי' ע"י היתר האגודה ישירו העלין וגם לא יניחו זמן רב במים. כי אז ישירו העלין ג"כ) לראות אם מונחים כתיקונם כי הגוי' לפעמים נותנים עוקצו של זה לצד עיקרו של זה ולפעמים גם כופפים ראשן לתווך כו' ואז לא מונחים דרך גדילתן כו' עכ"ל. וכ"ה במנהגי מהרי"ל לשון זה ממש. ודע דעל מ"ש הרב"י בסעיף ד' יצאו הרבה כו' אפי' נשרו רובם ונשארו ג' עכ"ל. כ' הט"ז דבהדסים שאין בהן רק ג' עלין בקן אחד דעת הר"ן דאם לא נשר רק עלה אחת אע"ג דנשאר הרוב דהיינו שני עלין אפ"ה פסול וצריך עכ"פ הרוב משיעור אורך ההדס המבואר בסי' תר"ן שיהיו כל הקנים שלמים ולא יהיה נשור מהן אפי' עלה א'. והרב"י ס"ל דגם דעת הרא"ש כן הוא אבל הב"ח וט"ז שניהם לד"א נתכוונו. דדעת הרא"ש דאם לא נשר כ"א עלה א' כשר כיון שנשתייר הרוב. וכן הסכימו לדינא כיון שגם דעת הרא"ה ורי"ו והטור כן. והר"ן דמחמיר יחיד בד"ז. ואע"ג דבהיה ז' עלין בקן א' בעי' שישתייר ג' עלין. היינו משום דנשרו רובן. משא"כ בהיה תחלה רק ג' עלין. אע"ג שנשר עלה א' והוא המיעוט סגי אם נשתיירו שני עלין. אפי' נשרו מכל קן וקן שבכל אורך ההדס עלה א'. ונשאר בכל קן שני עלין כשר. אבל בהדסים המובאים מאיטלי"א שאין מתחלתן בכל קן כ"א שנים אם לא נשר רק עלה א' פסול. ובט"ז יש כאן ט"ס: