מחצית השקל על אורח חיים תרמה:ו

(ס"ק ו) מברכים כו' דהמרדכי כתב כן אהדס. ר"ל דהגהת רמ"א נובעת מדברי מרדכי. ובמרדכי לא מצינו שכ' כן כ"א בהדס. אבל בלולב לא דיבר המרדכי ורמ"א העתיקו על לולב ומנ"ל לרמ"א:

וכ"מ בגמרא ב"ח. ר"ל דבהדס קטום יש לברך בשעת הדחק אע"ג דתנן בהדס נקטם ראשו פסול מ"מ מדמסקי' הלכה כר"ט דאפילו שלשתן קטומים כשרים. מה"ת נימא דמתני' דלא כהלכתא. ע"כ פסול דקתני במתניתין ר"ל לכתחלה היכי דאפשר בשלם שאינו קטום. ואייתי ראיה דמצינו לפעמים דקתני פסול וע"כ ר"ל דוקא לכתחל'. והיינו דוקא בהדס אע"ג דקתני פסול נצטרך לומר דל"ד ור' ל דוקא לכתחלה מצד הכרח הנ"ל אבל לולב שנקטם ראשו דקתני במתני' פסול מה"ת נוציא לשון פסול מפשטיה דמשמע אפילו דיעבד ונאמר דאין הכוונה כ"א לכתחילה באין הכרח אלא פסול לגמרי אפילו ליכא אחר. מיהו הט"ז בסי' זה ובר"ס תרמ"ו גם היא הבין דדברי מרדכי קאי גם על לולב. ומפרש דבריו ואע"ג דבס' יראים לא כתב כן כ"א אהדס מ"מ המרדכי משוה לולב להדס. כיון דבתרווייהו תנן במתני' פסול. ובהדס ע"כ צ"ל דפסול ר"ל דוקא לכתחל' ה"ה בלולב:

ובשיעור הקטימה הביא ט"ז בס"ק ז' דברי הר"ן דשעורו בכ"ש ולענ"ד דהאי כ"ש דוקא ואע"ג דהט"ז כתב בס"ק ד' על נחלקו התיומת שכתב הר"ן דאפילו במיעוט פסול והוכיח ט"ז דע"כ כ"ש כשר. אלא ר"ל טפח או כזית. אינו דומה לדהכא ניהו דבלשון אפילו במיעוט יש לפרש כזית או טפח. אבל לשון כ"ש א"א לפרש אלא כ"ש ממש. ואי תיקשי לפ"ז קושית ט"ז בס"ק ד' דא"כ לחשוב קטימה בכ"ש במס' חולין דף י"ז באמת צריך יישוב. ובלא"ה יש להנדס בט"ז ס"ק ד' דאכתי קשה דהוי ליה לחשוב בחולין פסולי אתרוג בחוטמו דודאי פוסל בכ"ש: