מחצית השקל על אורח חיים תרלט:טו

(ס"ק טו) ירדו כו' אוכל כל סעודתו בבית כמ"ש סעיף וי"ו ר"ל אם י"ל מאכל שמן דרשאי לאכלו תוך ביתו. ואם הביאו לו אח"ז מאכל שאינו שמן דאפשר לאכלו בסכה מ"מ גומר כל סעודתו בבית. וע"ז הביא ראיה מסעיף וי"ו בירדו גשמים והלך לאכול בביתו. ובאמצע סעודה פסקו הגשמים. דא"צ לחזור לסכה כל אותה סעודה:

ובליל שני כו' דבקיאים כו' סמכי' אפוסקים כו' דדין זה נובע מקושי' תוס' והר"ן הנ"ל אהא דאמרינן לרבנן דר"א ילפי' ט"ו ט"ו מחג המצות מה התם ליל א' חובה מכאן ואילך אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל. כן הדין נמי בסוכות. והקשו התו' והר"ן איך אמר מכאן ואילך א"ב לא אכיל. הא מוכח בברכות דחייב לאכול פת בשבת וי"ט וכמ"ש לעיל סי' קפ"ח. ותי' דמשום מצות סכה אינו חייב כ"א ליל א'. אבל משום י"ט גם בשאר ימים חייב. ונ"מ אם ירדו גשמים דבשאר ימים אוכל תוך הבית ויוצא בזה אבל ליל א' צריך לאכול בסכה אפי' ירדו גשמים. עוד תירץ דבליל א' אפי' כזית בעי סכה ותפסינן חומרת שני התי' דבליל א' אפי' כזית בעי סכה כתי' הראשון. וגם כחומרת תי' השני דבליל א' אפי' ירדו גשמים צריך לאכול בסכה אולם בי"ט שני כיון דיומא קמא עיקר סמכינן על האי תי' דבליל א' אפילו כזית בעי סכה אבל בירדו גשמים לפי תי' זה לא שמעינן דחייב לאכול ליל א' בסכה וע' בט"ז מה שהקשה:

דהא אמר זמן מאתמול. ר"ל בשלמא ביום א' צריך לקדש בסכה משום זמן. דהא על עשיית הסכה היה צריך לברך זמן אלא דסמכינן אזמן דקידוש. דבלא"ה צ"ל זמן בקידוש משום הרגל. ויפטר באמירת זמן דקידוש גם אזמן שהיה צ"ל בשעת עשיית הסכה ולכן צריך לקדש בסכה כדי שיחזיר הזמן גם על עשיית הסכה משא"כ בליל שני ניהו דצריך לחזור זמן משום ספקא דיומא. דלמא היה אתמול חול ולא יצא בזמן שאמר אתמול. היינו דוקא זמן דרגל לא יצא אי אתמול הוי חול. אבל זמן דעשיית סכה יצא בזמן שאמר אתמול אפי' היה חול. דהא מצד הדין היה לו לברך זמן על עשייתה מיד בשעת עשייתה. דהוא ודאי חול והיה יוצא בזה כנ"ל וא"כ די לו אם מקדש בבית ויאמר שם זמן: