מחצית השקל על אורח חיים תרלג:ו

(ס"ק ו) על האצטבא כו' ול"ד למ"ש ס"ס תרל"ב. ר"ל מה שכתוב מגן אברהם שם בס"ק ד' בשם הטור:

אבל הכא כו' ר"ל דוקא ס"ס תרל"ב דהן שני מקומות ושני ב"א שפיר י"ל זה היושב בחלק הפנימי מחשבו לסכך והיושב בחלק החיצון מחשבו לדופן. אבל הכא באדם א' היושב חוץ לאצטב'. צ"ל דנחשב דופן וסכך זה לא אמרינן דהוי תרתי דסתרי. דהא היושב חוץ כאצטב' רוצה להכשיר מקומו משום דהוי פסל היוצא מ"ה. וע"כ צ"ל דמחשב ע"ג אצטב' סכה כשרה. ואף ע"ג שהדפנות רחוקים מהאצטב':

צ"ל דאמרי' דופן עקומה וא"כ מחשבו לדופן. וא"כ איך יחשבו הוא עצמו לסכך לישב חוץ לאצטב'. וא"כ באותו צד של אצטב' שהוא לצד פתח הסכ' רשאי לישב משום פסל היוצא מ"ה. ואפילו בסעיף שאח"ז שבנה אצטב' באמצע ואמרינן דופן עקומ' מכל צד מ"מ לצד הפתח שם ראוי לישב דשם ל"ל דופן עקומ'. וגם א"צ לדופן עקומ' דהא י"ל ג' דפנות. אלא דלכאור' א"ל גם מצ"א מצדדי הסכה חוץ לאצטב' אם האצטב' ארוכה יותר מז' טפחים מותר לישב מן הצד חוץ לאצטב'. לאחר שכלו ז' טפחים של אצטב'. דמשם ואילך אין צ"ל דופן עקומ' ומחשב סכך והוי פסל היוצא מ"ה. אלא דנרא' דפסל היוצא מ"ה לא יוכשר אלא מה שהוא נגד סכך הסכ' עצמ' וק"ל. דהא דבס"ס תרל"א גבי עשאה כמין צריף. כמ"ש הרא"ש ואייתי ראיה מפ"ז דאהלות: