מחצית השקל על אורח חיים תרלג:ב

(ס"ק ב) יורדים כו' מ"מ הוצין ל"ת כ"כ ובעי' שירדו לחלל ך'. מלשון זה משמע דס"ל למ"א דמ"ש הרא"ש עד שירדו לחלל ך'. ר"ל למטה מך'. אע"ג דחלל סכה תנן וכמ"ש בסעיף א' בש"ע. מ"מ הוצין גריעי. אמנם אינו כן לא בהרא"ש ולא בר"ן. דז"ל הרא"ש במס' סכה הית' כו' והוצין כו' ואע"פ שמקצת סכך הוי למעל' הא אמרי' פ"ק דערובין חלל סכה תנן. וה"פ הוצין יורדים לתוך ך' כלומר שמגיעות עד חלל ך' כשרה. ואם לאו (ר"ל שאין צלתן של הוצין מרובה מחמתן) פסול' דכמאן דליתנהו דמי. נמצא שאין הסכך מגיע עד חלל ך' עכ"ל. הרי להדיא דלא בעי' שירדו הוצין תוך ך' כ"א עד חלל כמו בעלמא. וכן בר"ן משמע כן. ומה"ט שינה הרב"י בש"ע לשון הש"ס דבגמ' אמרי' והוצין יורדים בתוך ך' ובש"ע כתב סתם יורדים למט' והיינו עד השיעור המבואר בסעיף א' דהיינו עד חלל ך'. ולכן נלע"ד דט"ס יש כאן וכצ"ל לא חשיבי כ"כ ובעי' שיהיו צלתן מרוב' מחמתן והם דברי הר"ן שהקש' כיון דההוצין יורדים למטה למה בעי' שיהיו ההוצין לבד בלי צירוף סכך שלמעל' צלתן מ"מ. האמרי' בערובין חלל סוכה תנן. ולכן אפי' הסכך מונח למעל' מך' ומגיע עד חלל ך' כשרה. אף שמעט סכך התחתון המגיע לחלל ך' לבד חמתה מרובה מצלתה אפ"ה כשר'. דמצטרפים עמהן סכך שלמעל' מך' ה"ה בהוצין נימא הכי. ועי"ז תי' דהוצין לא חשיבי כ"כ ובעי' שהן עצמן צלתן מ"מ. דאי לאו הכי כמאן דליתנהו דמי. והוי הסכך למעל' מך' עכת"ד וברא"ש מבואר כן בקוצר כנ"ל: