מחצית השקל על אורח חיים תרכד:א

כתב מ"א יש מקומות כו' ועוד דהא בקידוש כו' ואפ"ה ל"ג בתינוקות והטעם דל"ג כ' מ"א בסי' רס"ט בשם רשב"א חדא כל מידי דהתירא אלא שהוא בזמן איסור והוא רביתי' דתינוק יהבי' לי' ולא גזרי'. ועוד דהא עיקר הבדלה בבה"כ לכתחלה ניתקן בשביל אורחים שיצאו בזה והיו האורחים שותים הכוס אלא דעכשיו דליכא אורחים מ"מ נשארה התקנה וכדי שלא יהיה בזיון נותנים לתינוקות לשתות ואי איכא אורחים לא יהבי' לתינוק אלא לאורחים וא"כ לא הוי דבר קבוע לתינוקות ובכל מידי דלא קביע לא גזרי דלמא אתי למסרך וכה"ג מבואר לעיל סי' תקנ"ט במיל' שחל בט"ב שנותנין לשתות הכוס לתינוקות משום דלא הוי דבר קבוע ע"ש ואע"ג דבמילה ביוה"כ אין נותנים לתינוקות כמ"ש סי' תרכ"א ובמ"א סי' תקנ"ט ע"ש היינו ביוה"כ גופי' יש להחמיר יותר מתשעה באב. אבל במוצאי יום הכפורים אין להחמיר יותר מט"ב:

ונ"ל דמותר כו' קודם שיבדיל ולעיל סי' תצ"א הניח מ"א בצ"ע אי מותר לאכול חמץ במוצאי פסח קודם שהבדיל וצריך לחלק דדוקא רחיצה ושאר עינוי' דכוותי' אבל אכילה ושתיה אפי' מוצאי שבת אסור קודם הבדלה ואם אין לו כוס ע' סי' רצ"ו: