מחצית השקל על אורח חיים תריג:ח

(סק"ח) יש מי שכתב והטור כו' ותימא על הטור כו' ר"ל דלדעת הטור דשיטה קיל מרחיצה. ולכן יליף כיון דלדבר מצוה מותר לעבור במים כ"ש דשרי ע"ש ספינה. אם כן לשמור פירות דג"כ התירו לעבור במים כמ"ש ס"ח. א"כ כ"ש דמותר לעבור בספינה ובגמרא מוכח דאסור לעבור בספינה לשמור פירות. והיינו גמ' דשבת דף קל"ט הנ"ל דלא הותר לעבור בספינה לשמור פירות כ"א לת"ח ודוקא ע"י הערמה כנ"ל ס"ק ז':

ופיר"י משום שט ר"ל לאפוקי מהפוסקים אחרים שנותנים טעמים אחרים כמבואר סי' רמ"ח. (ואע"ג דקצת נראה שם סי' רמ"ח דבה"ג חולק על ר"י וס"ל הטעם משום תחומין. ויש מי שאוסר דהכא הוא בה"ג. מ"מ נראה למ"א דאין כוונת הטור רק להקשות על בה"ג לפי שטתו. אלא גם לדינא חולק הטור על בה"ג וקשיין דברי הטור אהדדי וכן נראה מלשון מ"א. גם נראה מדברי מ"א סי' רמ"ח ס"ק י' דס"ל דגם בה"ג ס"ל הטעם משום שט כמ"ש ר"י ועיין בשו"ת שב יעקב) הרי מוכח דאפילו לדבר מצוה צריך דוקא להתנות שישבות בשבת. ואיך התיר הטור לדבר מצוה לעבור לכתחלה בשבת. וכ"מ בגמרא יומא דף ע"ז ע"ב ר"י ורב שמואל בר"י הוי קיימי אגודא דנהר פפי אמברא דחצדא. והוי קאי רמי בר פפא מהך גיסא רמי להו קלא. מהו למיעבר למיתי לגבייכון למשאל שמעתא. א"ל ר"י רב ושמואל דאמרו תרוייהו עובר ובלבד שלא יוציא ידו מתחת שפת חלוקו עכ"ל הגמ' ואפ"ה לא רצו ללכת בספינה דאל"כ ה"ל לר"י לו' להם שיעברו בספינה חדא דהוא יותר איסור קל מלעבור במים לדעת הטור ועוד דגם להם ודאי נוח להם יותר לעבו' בספינה מלעבו' במים. דא"ל דר"י בא להודיע להם חידוש דאפילו לעבור במים מות. ז"א דהא הם לא מיבעיא להו אי שרי לעבור במים משום עצם הדין כ"א שרצו לשאול שמעתא. ולא ידעו באיזה דרך יגיעו אצלם ויהיו יחד כדי לשאול שמעתא. ושאלו אי רשאים לעבור במים. ועוד למה לא שאל אם רשאי לעבור בספינ' לשאול שמעתא דהוא איסור קל: