מחצית השקל על אורח חיים תריב:ג

(סק"ג) על כו' ומיהו כו' עד שקץ כו' אין כוונת מ"א לפרש דברי רמ"א דודאי לרמ"א אפי' קץ באכילתו מ"מ במאכלים מבושמים חייב. דהא רמ"א קאי על דברי המחבר שכ' עד שקץ במזונו פטור. ועז"כ רמ"א דאם אכל מאכלים מבושמים חייב משמע אפי' כבר אכל עד שקץ במזונו מ"מ חייב. אלא הביא דברי הב"ח שחולק על רמ"א וס"ל לחלק בין אינו מתאוה לאכול או קץ במזונו. כדי להשוות דעת רש"י ודעימי' עם דעת ר"ת ורמב"ם. דרש"י והעומדים בשטתו ס"ל אם אינו מתאוה לאכילה אעפ"י שאינו קץ במזונו אם אכל אח"כ פטור. ור"ת והרמב"ם ס"ל דבעי' קץ במזונו דוקא ועז"כ דרש"י מיירי באוכל מאכלים שאין מבושמים. בזה סגי לפוטרו אם כבר אכל עד שאינו מתאוה. ור"ת ורמב"ם מיירי שאוכל מאכלים מבושמים לכן אינו פוטר עד שיהי' קץ במזונו: