מחצית השקל על אורח חיים תרי:ב

(ס"ק ב) מאחר כו' משמע די"מ על השלחן ולא בחדר. דהא כתב ומדליקי' נרות על שלחנם ואף יש מדליקים בחדרים משמע דיש מוסיפים להדליק גם בחדרים ויש שאין מדליקין בחדרים אבל על שלחנם הכל מדליקין:

והיינו דלא כמ"ש רמ"א בש"ע וקשיא כמ"ש מ"א סס"ק זה דא"כ כשיראנה בבית יתאוה לה כו':

וכ"מ שם סוף יומא שכתב ר"ל מרדכי כ' סוף יומא:

וא"ל דהיינו כו' קאי על מ"ש שם דאין לברך על הדלקת נר ביוה"כ (דלא כמ"ש פה בש"ע סעיף ב') דדוקא בשבת שהדלקת נר בשבת חובה יש לברך. אבל ביוה"כ דהדלקת נר תליא במנהגא. א"כ אפילו במקום שנוהגים להדליק אין לברך עליו דאין לברך על דבר שאינו אלא משום מנהג וע"ז כ' וא"ל דוקא בחדר כו' תליא במנהג אבל בבית חובה להדליק וא"כ שפיר יש לברך על נר שמדליק בבית. ודחה זה דע"כ גם בבית תליא במנהג. דהא תנן מדליקין בבתי כנסיו' כו':

וקשה דא"כ כו' ר"ל על מ"ש מרדכי ריש יומא דיש מדליקים על השלחן ולא בחדר יש להקשות לפי האמת דא"כ כשיראנה יתאוה כו' ועל מ"ש מרדכי סוף יומא קשה למה הוצרך לדחות דע"כ גם בבית תליא במנהג מדתנן מדליקים בבתי כנסיות כו' ת"ל איך א"ל דבבית חייב להדליק בכ"מ ובחדר תליא במנהג. א"כ במקום שנהגו שלא להדליק בחדר ובבית חובה להדליק א"כ כשיראנה יתאוה כו':

כ"ז ליישב המנהג. ר"ל שמ"א ראה בימיו שנוהגים דלא כרמ"א אלא מדליקים בבית ולא בחדר. לכן למד מ"א עליהם זכות דסומכים על דברי מרדכי הנ"ל: