מחצית השקל על אורח חיים ו:ג

(ס"ק ג') חול כו' שא"ל חולי. דבגמרא אמרינן דרב חתים רופא חולים. ואמר שמואל עליה שווינהו אבא לכולי עלמ' קצורי וחולים. ולפי זה גם חולי כל בשר אין לומר ודעת האמורים חולי כ"ב. טעמייהו דוקא רופ' חולי' סתם ע"ז הקפיד שמואל אבל חולי כ"ב שפיר י"ל שהכוונה רופא אותה חולי שהיא בכל בשר דהיינו הפסולת שיש בגוף כל אדם. כמו אם יאכל יותר מדאי שאותו מאכל יחלהו או אם אכל מאכל המזיקו שצריך הרופא לתת לו הרקות ורפואות להוציא מגופו אותו מאכל. וכל זמן שלא קיבל הרפואה ה"ה חולי. כ"כ הפסולת שנעשה ממותר המאכל ה"ה חולה עד שיוציאו מגופו והקב"ה הטביע בטבעו להוציאו וזה נקרא רופא חולי כ"ב ע"י שהטביע כח הדוחה באצטומכא לדחותה. כי ארבע כחות ניתן לה להאצטומכא. כח המושך מלמעלה למטה את האוכל. וכח המחזיק המאכל שישהה שם עד שיתעכל. וכח המעכל. וכח הדוחה הפסולת אחר העיכול. והם כחות הסותרים זה אל זה. ולכן נברא באצטומכ' גידין ההולכים לאורך ולרוחב ושתי וערב וזהו החכמה שהזכיר הרב"י לבסוף ע"ש שבורר טוב כו':

וכ"מ באגודה. דא"כ הוי מ"ד תיבות ולמה כ' שהן מ"ג תיבות. כמ"ש במ"א בס"ק שלפני זה: