מחצית השקל על אורח חיים תקצ:ה

ס"ק ה וי"א כו' ואם תקע כו' כ"ע מודים דעלתה כו' דהא מצוה אחת הן. ר"ל דוקא אם תקע בין תשר"ת לתש"ת והאריך כשתים י"א דאפילו לאחת לא עלתה. כיון שהוא נתכוין לחלק התקיעה חציה לסוף תשר"ת וחציה לתחל' תש"ת וכיון דאחד מן השני סדרים אינו אמת או תשר"ת או תש"ת. דהא מספק' עבדינן להו לתרווייהו. א"כ חצי התקיעה לפי כונתו יעלה לסדר שאינו אמת או ההתחלה או הסוף ואותו חלק שיצטרף לסדר שאינו אמת הוי כתוקע להתעסק לא לשם מצוה. א"כ חלק השני מן התקיעה שיצטרף לסדר שהוא אמת אין לו סוף או א"ל התחלה. כיון דהתחלה או הסוף הוא כמתעס' לכך אפילו לאחת לא עלתה לו לי"א אלו. משא"כ בין תשר"ת אחד לשני ניהו דלא נתקיימה מחשבתו לחלק התקיעה לשנים. דא"כ אחד אין לו ראש וא' אין לו סוף. מ"מ לתקיעה א' עלתה. דעכ"פ בין ההתחלה ובין הסוף אפי' לפי כוונתו הוי של מצוה ולא כמתעסק דהא בין תשר"ת א' או שני שניהם אמת:

ובר"ן משמע כו' לשם מצוה. וחולק בזה על מ"ש לבוש בתחלה:

דלמ"ד תקיעה כמתעסק הוי הפסק וצריך לחזור כו'. משמע דלמ"ד דמתעס' לא הוי הפסק אלא בתוקע לשם מצוה כמ"ש מ"א ס"ק י' גם כאן לא הוי הפס'. עז"כ ע"א דהכא לכ"ע הוי הפסק. דתקיעה דהכא לא מיקרי מתעס' אלא תוקע לשם מצוה דהוי הפסק לדידן אפילו לדעת מ"א בס"ק י'. וראייתו מהר"ן שהקשה על מ"ד דמשך כשתים אפילו לאחת לא עלתה. למה דאפילו למ"ד מצות צריכות כוונה הכא כוונתו מצוה היא. ועדיף טפי מן התוקע לשיר כו' עכ"ל הרי דקראו כוונת מצוה. גם יש קצת ראיה ממ"ש הר"ן ליישב הירושלמי למ"ד דעכ"פ בשביל תקיעה א' עולה. ע"ש אלא דראיה ההוא יש לדחות:

לא הפסיד כלום. ומ"ש כו' כצ"ל. ר"ל עכשיו בא לחלוק על דין שני שכ' לבוש דאם תקע תקיעה א' בין תשר"ת א' לשני שיעלה לשנים דכ"ע מודים דבשביל א' עכ"פ עלתה לו. עז"כ מ"א דלא עיין בר"ן כו' דמוכח דליתא:

דקאי אמתני' ר"ל דהפלוגתא אם האריך כו' אי תעלה עכ"פ לא' או לא מחלוקתם בפי' המשנה דקתני משך תקיעה אחרונה כשתים אין לו אלא אחת. די"א לפי' המשנ' דעכ"פ אותה תקיעה עלתה לו לאחת וי"א דאפילו לאחת לא עלתה ומה שאמרה המשנה אין לו אלא אחת. ר"ל התקיעה הראשונה שלפני התרוע' הרי דאותן י"א ס"ל לפרש כן המשנה דס"ל דאפי' לא' לא עלתה:

והרי בזמן המשנ' עדיין לא נסתפקו בפי' תרועה כמו שנסתפק ר"א כנ"ל והוי פשיטא למשנה דתרועה היינו ילולי דהא קתני שיעור תרועה כג' יבבות. ולא היו תוקעים כ"א תר"ת ג' פעמים ועכ"פ מאי דקתני מתני' ומשך בשניה כשתים היינו בין תר"ת לתר"ת. ואפ"ה אמרה המשנה אין בידו אלא אחת. וס"ל להני י"א דר"ל התקיעה שלפני תרועה אבל האחרונ' שמשך כשתים אפילו לא' לא עלתה. וא"כ ה"ה בין תשר"ת לתשר"ת דמ"ש דלא כלבוש: