מחצית השקל על אורח חיים תקפה:יב

(ס"ק יב) סי' ברכה אבל אסורה ליכא כ' הרב"י דמשום שכירות ליכא דהא שכרו מערב שבת ומשום שכר שבת ליכא למיסר דהא שכר שבת גופיה אינו אסור אלא משום דדומה למקח וממכר. ומו"מ גופיה אין איסורו כי אם מדרבנן. ואם כן שכר שבת הוי כעין גזרה לגזרה. ודי שאסור שכר שבת בדבר הרשות אבל בדבר מצוה אין לאסור. מיהו בסי' שע"ו סעיף ה' הביא הרב"י שני דעות בזה ודעה א' ס"ל דגם איסורא יש אפי' בדבר מצוה. וידוע דרכו של הרב"י בש"ע דדעתו לתפוס דעה שכתב ראשונה לעיקר. אם כן צ"ל מ"ש פה אינו רואה סימן ברכה לא בא למעט דאיסורא ליכא ודאי אלא מילתא פסיקא דנקט דאינו רואה סימן ברכה היא לכ"ע משא"כ לענין איסורא תליא בפלוגתא כדלעיל סימן ש"ו: