מחצית השקל על אורח חיים תקפב:ד

(ס"ק ד) אין כו' אסור. בת"ה סי' קמ"ד. ועס"ס ק"ז. אפשר כונתו דאע"ג דאפשר דבכ"מ שא"צ לחזור. מ"מ אם רצה להתפלל בתורת נדבה אע"ג שאינו מחדש בה דבר מותר. וכמ"ש ר"ס ק"ז. לענין ספק אם התפלל:

ובס"ס ק"ח ע"ש. מ"מ הכא בזכרנו אפשר דאינו רשאי. דהא ת"ה כתב אפילו להפוסקים דבמקום שאמרו אין מחזירים מ"מ קודם שעקר רגליו אם ירצה לחזור רשאי. מ"מ בזכרנו ומי כמוך מודים דאינו רשאי. כיון דלא הוזכר כלל בש"ס לו' זכרנו ומי כמוך. א"כ ה"ה גם לענין תפלת נדבה י"ל דגרע:

עד וכתוב לחיים כו' אבל י"א כו' כדאיתא במדרש על דוד המע"ה:

שכן דרך השואלים על הפתחים שתחלה שואלים מעט ואח"כ מוסיפים לשאול. לכן שואלים תחלה זכירה ואח"כ כתיבה. ואח"כ מוסיפים טובים לחיים בשב"א כו' לא חיים כדאי' פ"ק דנדרים דפתח תחת למ"ד משמעו לא ובר"ה ויוה"כ שהם ימי דין צריך לברר לשון תפלתו יותר:

ע"פ דקדוק דהל"ל להחיים. בה' אחר הלמ"ד ויהיה הכונה לחיים הידועים דהיינו טובים וכיון שחסר ה' הידיעה מעמידים הפתח שהיה ראוי לנקוד בה' תחת הלמ"ד וכמ"ש רש"י פרשת בשלח ע"פ לנחותם הדרך ע"ש. אבל בר"ה ויוה"כ משמע דגם בהשכיבנו יאמר לחיים בשבא תחת הלמ"ד:

ועמ"ש סי' ח' סק"ז לענין ברכות להתעטף בציצית:

שהשלטן בקמץ כו' דבחירק משמע דאדם השליט ביד ה'. אבל בקמץ הכונה שהשלטנות והממשלה בידו יתברך כ"כ אחרונים:

וא"ל באהבה כו' אלא זכרון תרועה מקרא כו' כצ"ל. דתרועה מורה על הדין ואין אהבה בדין. ט"ז בשם לבוש:

וא"ל מלכנו כו' כי נוסח זה נתיסד ע"ש הפסוק לעולם ה' דברך נצב בשמים. ועבב"י ויש בזה שני פי'. א' לפי מאי דקי"ל בתשרי נברא העולם ואדם ביום שנברא חטא והיינו בר"ה. וא"ל הקב"ה אתה סי' לבניך כשם שאתה נכנסת לפני בדין ויצאת ביום זה ברחמים. כן יכנסו בניך לפני בדין ביום זה ויצאו ברחמים. ולפי זה אנו מחלים פני אל ודברך אמת. לכן האמת דברך לרחמנו. פי' ב' לפי שה' הבטיחנו פעמים רבות ע"י נביאיו לקבץ נדחנו. וכמ"ד בניסן נגאלו ובתשרי עתידין להגאל. לכן אנו מבקשים יאמנו דברך לפי שדברך אמת וקבצנו מהרה. ולפי שבקרא לא הוזכר לשון מלכות. יש לתפוס גם בתפלה לשנא דקרא שלא להזכיר מלכנו:

וכופלים לעילא כו' כתב לבוש הטעם. מפני שבימים הללו כל ברואיו עוברין לפניו כבני מרון. כלם מייחלים לחסדו. חביבים לרוממו ולשבחו על חסדיו ומתעלה ומתרומם מפי ברואיו כפל ומכופל יותר מכל השנה: