מחצית השקל על אורח חיים תקסז:ח

(ס"ק ח) ומותר כו' ומשמע דאף שאר אוכלים מותר כו' דהא המרדכי יליף התירה מדקאמרינן מותר לטעום דאכילה קיבל עליה ולא הנאה והאי לעיסה רק הנאה מקרי ולא אכילה. א"כ ה"ה בשאר אוכלים דומיא דטעימת תבשיל. ועיין תשובת חות יאיר סי' ק"ס דלא ברירא ליה לענין ברכה אם אכילה שוה לשתיה. ואפשר דבפולט מודה ע"ש:

הא דאמרינן כס פלפלין פטור. דמיניה מייתי ראיה להתיר לעיסה ואף דלא אמר אלא פטור. מ"מ ר"ל מותר. והא דקתני פטור כיון דבאכילה איכא חיוב נקט בלעיסה לשון פטור. עייו בב"י. וכ"כ בס"ח ועסי' צ' סעיף י"ג וע"ש במ"א בשם ס"ח שלא ילעוס עט"ב ועיה"כ שורש שקורין לאקרי"ץ שישאר המתיקות בפיו. וכשיבלע רוקו יבלע המתיקות משמע דסתם רוק שרי לבלוע. ועכ"פ יזהר בלאקריץ בעיה"כ ועט"ב: