מחצית השקל על אורח חיים תקסז:א

(ס"ק א') יכול כו' ואפשר דאפי' כוונתו להנאת עצמו. ולא לטעום התבשיל. כיון דאינו בולע:

כמ"ש בי"ד ר"ס רל"ח. דאם אמר שבועה שלא אוכל. ניהו דאוסר בכ"ש דחצי שיעור אסור מן התורה ומסתמא כיון שאמר שלא אוכל נתכוין לשיעור אכילה האמור בתורה באסורים דשיעורייהו בכזית לחיובא. ואסורם בכ"ש. אבל אם נשבע שלא אטעום חייב אפי' בכ"ש הרי דפחות מכזית אינו בכלל אכילה ולכן אינו חייב עליה כ"א באומר שלא אטעום. ואע"ג דשם אפי' בלעו אינו חייב. מ"מ לענין תענית בעי' דוקא שיפלוט:

וכ"מ ברוקח. עמ"ש ר"ס ריו"ד. שם האריך יותר והביא לשון הרוקח: