מחצית השקל על אורח חיים תקסה:א

(ס"ק א) בצום כו' הב"ח כו' דהיאך יאמר תעניתינו כו'. אך מודה הב"ח די"ל עננו בל' רבים. וכ"כ הט"ז. ורצה הט"ז גם להכריע כן מתשובת הרשב"א עיין שם:

אבל הרשב"א כו' תחלת לשון תשו' רשב"א הובא בט"ז ע"ש:

דא"א שלא יהיה כו' וכ"כ בד"מ ע"ש:

אולם ביחיד בסוף תפלת עננו. נסתפק בספר אליה רבה בכוונת רמ"א במ"ש ולא יחתום כו' אלא כשמגיע לבכל עת כו' יסיים כו' אי ר"ל שיאמר גם ד' תיבות אלו בכל עת צרה וצוקה ואחר זה יאמר כי אתה שומע כו' או לא יאמר ד' תיבות אלו כ"א כי אתה ה' פודה ומציל כי אתה שומע כו' וכתב כיון דהגהת רמ"א נובע מדברי התוספת בתענית דף י"ג ע"ב והתוס' כ' וז"ל יאמר כי אתה ה' עונה בעת צרה ומושיע. ואחר זה כי אתה שומע תפלה עכ"ל. משמע דלא יאמר אלא עד פודה ומציל עכ"ל א"ר. גם כתב בספר א"ר שלא יאמר כ"א עד פודה ומציל כדי שיהיה ס"ג תיבות כמו שמצא בכלבו ועיין שם שהאריך. ולענ"ד ודאי דברי רמ"א בנוים על דברי התוס' הנ"ל שהביא דבריהם הרב"י. ואם כן כיון שמתחילים לו' אף ביחיד כי אתה ה' העונה כו' אף שיסיים כי אתה שומע. כו' למה ישמיט ד' תיבות בכל עת צרה וצוקה אשר היא בנוסח תפלת עננו לדידן בש"ץ הוקבעו ברכה בפני עצמו. ועיקר הקפיד' ביחיד שלא יחתום ברוך אתה ה' העונ' כו' כ"א בא"י שומע. כו'. והתוס' שלא כתבו כ"א כי אתה ה' עונה בעת צרה ומושיע. ע"כ כן היה נוסחתם גם בש"ץ הקובע ברכה בפני עצמו כי אתה ה' עונה בעת צרה ומושיע בא"י העונה כו'. ומ"ש להשלים מנין ס"ג תיבות בזה אין קפיד'. וכמ"ש הרב"י בס"ס קי"ג על דברי הטור שם וז"ל כתב הר"ר אבודרהם יש אנשים שמנו התיבות שיש בכל ברכה וברכ' מי"ח והביאו הפוסקים כו' כמנין תיבת הברכ' כו' ואח"כ כ' נ"ל שאין יסוד ולא שורש כי לא תמצא מקום בעולם שאומרים י"ח בענין א' תיבה בתיבה אלא יש מוסיפים תיבות ויש גורעין וא"כ המנין הזה אינו מועיל כו' ולמה נטריח על הסופרים לכותבו עכ"ל: