מחצית השקל על אורח חיים תקסב:ג

(ס"ק ג) ש"ץ כו' דהעיקר קי"ל כו' כמ"ש סעיף י"א דהא דאמרי' בש"ס מתענים לשעות. היינו דוקא שלא אכל כל היום. ובהני גווני המבוארים סעיף י' וי"א. אבל אי אכל קודם הלילה לא מיקרי תענית לענין אמירת עננו. רק לענין תענית יחיד סמכי' אדעת הרמב"ם. דס"ל דתענית שעה מיקרי אפי' לא השלים התענית ואכל אחר חצות היום וכיון דבלא"ה יחיד אינו קובע לעננו ברכה בפני עצמה אלא כוללה בשומע תפלה א"כ אפי' להחולקים על הרמב"ם אין בכך כלום דהא בשומע תפלה יכול להוסיף כל מה שירצה כדלעיל סי' קיט. ומ"ש רט"ז בס"ק א' לדלג ב' תיבות צום תעניתנו. וואי אי מדלגים שפיר עביד. אבל מ"ש הט"ז לפקפק על פסק רמ"א מתרי טעמי חדא כיון דהעיקר כהחולקים על הרמב"ם א"כ כשיאמר צום תעניתנו הוי דובר שקרים כיון דלהחולקים על הרמב"ם אין שם תענית עליו מאי מהני שיכול להוסיף בש"ת מ"מ ה"ה מוציא שקר מפיו ועוד דלהחולקים הוי הפסק באמצע ברכה ואיתי ראיה מדברי הטור שכ' בסי' תקס"ג מצד ספקא דדינא אין לקבל תענית בשומע תפלה משום הפסקה הובאו דבריו בט"ז בסי' זה ס"ק ז' ע"ש לענ"ד יש להנדיס בדבריו. מ"ש אם אומר צום תעניחנו הוי דובר שקרים י"ל ניהו דלא מקרי תענית להחולקים על הרמב"ם היינו לומר עננו. ולקובעה ברכה בפ"ע דכל שאינו משלים התענית לא תיקנו חכמים לקובעה ברכה בפ"ע. אבל מ"מ נקרא תענית. דהא שם תענית שורשו עינוי. והוא עכ"פ עינה וציער את עצמו. וראיה לזה מהא דאי' בתענית דף י"ב ע"א אהא ראר"ח כל תענית שלא שקעה עליו חמה (דהיינו צ"ה) לא שמי' תענית:

דפריך והתנן אנשי משמר מתענין ולא משלימין ופירש"י וז"ל אנשי משמר נהנים ולוים העובדי' כו' ולא משלימים לפי שהם עסוקי' בעבודה כו' אלמא אע"ג דאינו משלים מתענה קרי לי' עכ"ל. ומשני התם לצעורי נפשי' בעלמא הוא. ופירש"י וז"ל לצעורי נפשייהו עם הצבור אבל אינו תענית לא להתפלל תפלת עננו. ולא לקובע' עליו חובה וכל שעה שהוא רוצה לאכול אוכל עכ"ל:

וצ"ל דעכ"פ מה שהקשה לא תי' דהא חזינן דאפי' אינו משלים קראו המשנה תענית. וצ"ל דבזה היו מחונקים המקשן והתרצן. דהמקשן הוי ס"ד הא דאר"ח כ"ת שלא שקעה עליו חמה לא שמי' תענית פירושו דלא מקרי תענית. ולזה הקשה ממתני' דקראה תענית אפי' אינו משלים אבל התרצן משני לי' דודאי נקרא עליו שם תענית. והא דאר"ח לא שמי' תענית היינו לענין תפלת עננו ולקובעם עליו חובה ובאנשי משמר באמת רק לצעורי בעלמא ולא היו מתפללים תפלת עננו ולא נקבע עליהם לחוב לפ"ז מוכח דאפילו אינו משלים אפ"ה מקרי תענית דהא מתני' גבי אנשי משמר קראו תענית (ולהרמב"ם באמת הקשו הפוסקים מגמ' הלז) וא"כ אפי' יאמר צום תעניתנו לא הוי דובר שקרים דאפשר דכמו דמיקרי תענית ה"ה דמקרי צום:

ומ"ש דהוי הפסקה ואייתי ראי' מדברי הטור י"ל הט"ז גופי' כ' בס"ק ז' ליישב דברי הטור הא בשומע תפלה יכול להוסיף כ"מ שירצה וכן הקשה הרב"י ותי' הט"ז דשאני קבלת תענית שאומר אהא בתענית אינו מענין תפלה ולכך הוי הפסק דאינו רשאי להוסיף כ"א עניני תפלה ע"ש. אם כן אמירת עננו דהיא תפלה אפי' להחולקים על הרמב"ם מ"מ הפסק לא הוי: