מחצית השקל על אורח חיים נו:ד

(ס"ק ד) ויש לעמוד כו' מיהו נ"ל דמ"ש שט"ס כו' ר"ל דלפי המובן הפשוט שהאר"י אומר שט"ס בירוש' אפשר להבין דהדין לא מסתבר ליה או היה קבל' בידו שהדין שבירושלמי ט"ס. וא"א לחלוק על האר"י בלי טעם. לכ"כ מ"א דנ"ל שטעמו מ"ש שהדין של ירושלמי ט"ס משום שהראיה שמביא בירושלמי שנאמר בשופטים סי' ג' שאמר אהוד לעגלון מלך מואב קום כי דבר אלקים לי אליך ויקם משל הכסא וכיון שצוהו לעמוד ילפי' מיני' עכ"פ בקדוש' שיש לעמוד (אף דבהזכרת השם אין עומדים דדברי נבוא' שאני) וכיון דלא כתיב בקרא שהנביא צוהו לעמוד ליתא לראיית הירושלמי וע"כ גם דינו של הירושלמי ליתא וכל הדין ט"ס וכיון שנודע טעמו של האר"י יש בידינו לתרץ קושייתו ולקיים דינו של הירושלמי כמ"ש מ"א:

ש"מ שצוהו לעמוד ס' י"א אינו תח"י אבל לענ"ד בסנהדרין דף ס' ע"א לא משמע כן דתנן התם נגמר דין של המגדף הי' הגדול שבעדים צ"ל לפני הסנהדרין את השם אשר גידף ותנן שהדיינים עומדי' אז על רגליהם ואייתי ראי' מקרא הנ"ל דכתיב ויקם מעל הכסא והלא דברי' ק"ו מה עגלון מלך מואב שהי' גוי כו' עמד ישראל כו' עאכ"ו משמע דאהוד לא צוהו מדלא הבי' ראיה מדברי אהוד: ואפשר דבז' חולק הש"ס דידן עם הירושלמי: