מחצית השקל על אורח חיים נו:ב

(ס"ק ב) ולא כו' דבפ' לולב הגזול דף ל"ח ע"ב:

אידי ואידי. ר"ל דלפני זה אמר רבא לא לימא אינש (כשקורא הלל) ברוך הבא. והדר אמר רבא לא לימא אינש יהש"ר כו' וע"ז אמר רב ספרא אידי ואידי. ר"ל הן לענין ברוך הבא והן לענין יהש"ר:

וז"ל הג"א כו' דמיניה נובע דברי רמ"א:

א"כ אף בין רבה כו' ר"ל לפי' ר"י אין להפסיק בין שמיה לרבה וגם לא בין רבה למברך דכולי חדא מלתא היא (דלא כנראה מדברי המפרשים בהג"ה):

דבשניהם רשאי להפסיק. ר"ל לדעת ר"ס דאסוקי מלתא היא. דלפי' ר"י בין שמיה לרב' ובין רבה למברך שוין:

ונ"ל דס"ל כו' דמ"ש הש"ך בגליון וע' בתו' שם. ר"ל דלא תימא דלא קי"ל כר"ס אלא מחמירים כרבא. דזה ליתא דהא כתבו התוס' שם ד"ה אמר רבא וז"ל תימא דבסוף מצות חליצה אמר אביי האי מאן דמקרי (ליבמה בשעה שחולצה שצריכה לומר קרא לא אבה יבמי. והיבם צ"ל לא חפצתי לקחת') לא לקר' לדיד' לא לחודי'. אבה יבמי לחודי' משמע אבה יבמי. אלא לא אבה יבמי בבת א'. ולא לקרי לדידי' לא לחודי' חפצתי לקחת' לחודי'. דמשמע חפצתי לקחת'. אלא לא חפצתי לקחת' בבת א'. ואמר רבא אסוקי מלת' ל"ל בה. וי"ל דבתר דשמע' הכא מרב ספרא עכ"ל. הרי דרבא גופי' חזר בו. וע' תו' יבמות שכ' תי' אחר דלא הדר ביה רבא:

דעכ"פ י"ל בנשימ' א' לא אבה יבמי ולא חפצתי לקחת' דאע"ג דמן הדין א"צ נשימה אחת כדאסיק רבא כנ"ל אפ"ה אנו מחמירים וס"ל לרמ"א דה"ה דיש להחמיר ביש"ר מברך. ואע"ג דבחליצה מחמירים שצ"ל בנשימה א'. וכאן קתני שאין להפסיק משמע דעכ"פ רשאי להנשים ביניהן צ"ל דרמ"א ס"ל דהא קיל מחליצה ונחתינן דרגא. ולעלמי בוי"ו. שיש רוצים לו' שי"ל לעלמי בלא ו' כדי שלא יהי' בשבע תיבות מן יהא עד עלמיא כ"א כ"ח אותיות. ועז"א כל העונה איש"ר בכל כחו קורעין לו כו' גזר דינו כו' ור"ל כ"ח אותיות ועז"כ הרב"י דאין לשנות מטבע שטבעו חכמים כאשר קבלנו מקדמונינו לו' ולעלמי בו' בשביל שום דרשה גם כ' הרב"י דמה"ט י"א שמי' בלא י' כדי שיהיה כ"ח אותיות ולהאומרי' עד דאמירן בעלמ' הם כ"ח תיבו':