מחצית השקל על אורח חיים תקנד:ט

(ס"ק ט) חיה כו' כתב רש"ל בתשו' כו' וחולק על הש"ע:

מיהו בב"י סי' תקנ"ט משמע דיש להתענות. וז"ל ולענין הלכה נקטינן כו' לברך ברכת המילה בלא כוס כו' ובי"ז בתמוז ובג' בתשרי וביו"ד בטבת שהיולדת יכולה לשתות. מברכים על כוס ותשתה הימנו היולדת כו' עכ"ל. הרי דוקא בג' תעניתים מברכים על הכוס הואיל ואפשר שתשתה היולדת אבל בט"ב אין מברכים על הכוס ע"כ צ"ל דס"ל דבט"ב אסורה היולדת לשתות:

וע"ש בש"ע כו'. ר"ל מאותו מקום גופיה שהוכיח בד"מ מחיבור הארוך של הרב"י שתתענה מוכח מדברי הרב"י בש"ע שלא תתענה. שכ' בסי' תקנ"ט ס"ז' אם היולדת אנל המילה ושמעה הברכה תשתה היא אף שהמילה ביום ח' וה"ה אחר ז'. דהא או תן ז' ימים לא בעינן מעת לעת אלא שלפ"ז ניהו די"ל דבש"ע חזר בו ממ"ש בחבורו הארוך דמצינו כן במקומות אחרים אבל גם דבריו בש"ע סותרים זה א"ז דבי"ד סי' רס"ה סעיף ד' כ' הרב"י וז"ל בג' צומות שהיולדת אינה מתענה י"ל על הכוס כו' אבל ביה"כ וט"ב שאין היולדת יכולה לשתות אין מברכים על הכוס עכ"ל הרי כ' דבט"ב תתענה:

לכן תי' הב"ח דמ"ש בי"ד וכן כאן בחבורו הארוך כתב לפי המנהג וכמ"ש רמ"א דנוהגים להתענות כו' עיין ב"ח סי' תקנ"ט. וכ"כ הט"ז בי"ד שם אבל לדינא ס"ל להרב"י דא"צ להתענות וכמ"ש פה:

יש להקל. עססי' תקנ"ט דמקילים לענין ט"ב שנדחה בבעלי ברית שמותרים לאכול:

שבאותו יום כו' כמ"ש הטור סי' תקנ"ח והוא גמרא סוף תענית: