מחצית השקל על אורח חיים תקנד:יב

(ס"ק יב) פני רבו. נ"ל כו' דבחול כו' דאמרינן בר"ה דף ט"ז ע"ב אר"י חייב אדם לקבל פני רבו ברגל שנאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת. מכלל דבחדש ושבת בעי למיזל. מוכח דוקא או רגל או חודש או שבת אבל בחול לא:

וכ"מ בחגיגה דף ה' ע"ב דר' יעקב בר חטייא הוי רגיל לקבל פני רבו כל יומא. כי הזקין א"ל רבו שלא יצטער בהליכתו כל יום כי קשה עליו מחמת זקנה והשיבו מי זוטר השכר דכתיב ויחי עוד לנצח לא יראה השחת וכתיב בתריה כי יראו חכמים ימותו. וה"ק קרא מ"ט ויחי עוד וגו' משום כי ירא' וגו' ומה הרואה חכמים במיתתן כך בחייהם עאכ"ו עכ"ל הגמרא. ובס' א"ר הקשה א"כ אמאי שאל בעלה של שונמית מדוע את הולכת אליו היום לא חדש כו' מה בכך הא כל יומא נמי איכא מצוה ע"ש. ואינו קושי'. דע"כ לא היה דרכה בכך ללכת אליו כל יום יהי' מאיזה טעם שיהי'. ולאשר ראה בעלה ששינתה מדרכה רצה לידע סיבת השינוי וכאשר באמת לא מצד מצות הקבלת פני רבו הלכה יום ההוא כ"א לסיבת בנה והוא לא ידע. אלא שבסי' ש"א ס"ק ז' משמע דס"ל כתי' ראשון דבחול אפילו מצוה ליכא. וז"ל להקביל כו' שחייב כו' ברגל. אבל בשבת וחדש ליכא חיובא אבל מצוה איכא כו' ועמ"ש סי' תקנ"ד סי"ב עכ"ל. הרי דס"ל דבחדש ושבת ליכא רק מצוה מכלל דבחול אפי' מצוה ליכא. וצ"ל דהו' מפרש דברי ר"י שאמר חייב אדם לקבל פ"ר ברגל וסיים מכלל דבחדש ושבת בעי למיזל. א"ו דס"ל לר"י מסברא דברגל יש יותר התחייבות מחדש ושבת. והכי דייק מדא"ל לא חדש ושבת מכלל דבחדש ושבת בעי למיזל ר"ל איכא עכ"פ מצוה וא"כ ממילא ברגל מעלינן דרג' ואיכא חיובא עכ"פ צ"ל דבסי' ש"א ס"ל כתי' ראשון שכ' פה:

אך צ"ל לתי' א' עובדא דר"י חטייא הנ"ל וצ"ל דא"ב מצוה רבה וזוטא. דבחול איכא מצוה זוט'. וחדש ושבת מצוה רבה: