מחצית השקל על אורח חיים תקנא:לח

(ס"ק לח) לספר כו' אי משום אבלות אי משום עגמת נפש כו' צ"ע דבי"ד סי' שפ"ד. (וכן בסי' שצ"ו) פסק דאין אבלות לקטן. משמע דלא קשיא ליה כ"א על טעם א' שכתב משום אבלות אבל על טעם עגמת נפש לק"מ דגם בקטן שייך משום עגמת נפש וכדאיתא בי"ד סי' ש"מ סעיף ך"ז קטן שמת לו מת מקרעים לו. ומבואר שם הטעם משום עגמת נפש. ולפי מ"ש שם הדרישה וט"ז ע"ד הרי"ץ גאות שהביא הטור קטן שהגיע לחינוך קורעים לו כדרך שמחנכים אותו בשאר מצות. ופי' הרב"י אפי' מת לו מת דלא שייך ביה עגמת נפש ומזה למדו הדרישה והט"ז דקטן שהגיע לחינוך צריך לנהוג כל דיני אבלות. א"כ על טעם א' משום אבלות שכת' הת"ה לק"מ אלא שהש"ך בנ"ה חולק וכת' דוקא בקריעה אמרינן כן דהא הרא"ש הביא מחלקותו עם רבו מהר"ם בקטן שנעשה בן י"ג שנה תוך שבע' אי צריך לנהוג אבלות הובא שם סי' שצ"ו אלמא בעודו קטן אפילו הגיע לחינוך אין צריך לנהוג אבילות ואפשר ט"ז ודרישה ס"ל דהרי"ץ גאות חולק עליהם: