מחצית השקל על אורח חיים תקנא:יג

(ס"ק יג) בט"ב כו' אבל במ"ב סי' ה' משמע כו' המ"ב מתיר גם רחיצה לצורך ליבון ע"י שינוי קצת. דהרב"י כתב דבא"ז התיר לטבול בליל ט"ב וכן בז' ימי אבלות. ואפילו לרחוץ כדי ללבן כ' בא"ז דשרי רק דמשנה הרחיצה קצת אבל חלוק לבן ודאי תלבוש. וסדין לבן תציע שלא תבא לידי ספק עכ"ל. ורמ"א בי"ד סי' שפ"א לדידן דקי"ל דטבילה אסורה כ"ש רחיצה לצורך ליבון. וע"ז חלק מ"ב. כיון דהרחיצה אינה לתענוג אלא לצורך מצוה למה תאסר ניהו דאסרינן הטבילה דלא כא"ז היינו דהא"ז לטעמיה דס"ל טבילה בזמנה מצוה. אבל אנן דקי"ל דלאו מצוה לאיזה צורך תטבול. דהא לבעלה אסור' דהא ט"ב וכן אבל אסור בתשמיש המטה וכן ביה"כ. אבל רחיצה לליבון כיון שאינו לתענוג מה"ת תכנס לספק ולכן מותר עכת"ד. והט' ז בי"ד סי' שפ"א הביא דבריו וסיים וז"ל ומ"מ למעשה נ"ל דאין לה לרחוץ ללבישת הליבון אלא תרחץ פניה של מטה ותלבש חלוק נקי לא לבן ממש כו' כן נ"ל ברור ונכון:

והמחמיר בזה לדחות לבישת הליבון לגמרי הוא מן המתמיהים עכ"ל לענין אבלות וה"ה כאן לענין ט"ב: