מחצית השקל על אורח חיים נה:ד

(ס"ק ד) בתשעה כו'. ובס"ס תר"ץ משמע דיש להסתפק בדבר. דהא הרשב"ץ למד מדעולין למנין ז' קרואים מקרי קצת בר חיובא ויש לצרפו למנין עשרה:

עז"כ מ"א דהא במגלה ודאי נשים חייבות בקריאתה. דהא גם הם היו באותו נס כמ"ש ר"ס תרפ"ט. ואפ"ה להא דבעי' שיקרא המגלה ביו"ד כ' רמ"א ס"ס תר"ץ דיש להסתפק אם נשים מצטרפות ובמ"א שם כ' דיש בטור פלוגתא בזה ע"ש:

ע"י חומש. וב"ח כ' דאפי' למ"ד דמהני ע"י חומש בעי' שיהיה כתוב בגלילה כס"ת כמ"ש התו' משא"כ בחומשים שלנו. וא"כ היה צריך שיהא ס"ת ביד התינוק. אבל בס' א"ר בשם זקנו מהרר"ש כתב דאפי' בשעת הדחק לא רצה לסמוך ע"ז. וכ"כ בתשו' שב יעקב סי' ו'. וכ' דגם רמ"א אין כוונתו לסמוך ע"ז אע"ג שכ' יש נוהגים כו'. דהא בסי' קצ"ט ס"ו כ' הרב"י דקטן כו' מזמנין עליו ומצטרף בין לג' ובין ליו"ד. וכ' רמ"א וי"א דאיו מצטרפים כו' עד שיהיה בן י"ג כו' וכן נוהגים ואין לשנות עכ"ל. הרי דכ' רמ"א גופי' לענין ברכת המזון אין לצרפו בין לג' בין ליו"ד ואין לשנות. וא"ל דס"ל דתפלה קילא מבהמ"ז הא אדרבה הרב"י ס"ל איפכא דבהמ"ז קילא דהא לענין תפלה כ' הרב"י סתם דאין לצרפו ולענין בהמ"ז כתב דמצטרף בין לג' ובין ליו"ד ואיך נאמר דרמ"א יהיה סברת הפוכות עם הרב"י אע"כ דרמ"א ס"ל דשוה תפלה ובהמ"ז ובשניהם אין מצטרפין. וז"ל תשו' שב יעקב דגם בסי' נ"ה מסכים כו' דאין לצרף כו' אפי' ע"י חומש רק כ' מיהו יש נוהגים כו' לו' דאותן הנוהגים כן סומכים אאותו דעה שהביא המחבר בשעת הדחק אבל לא כ' רמ"א דשפי' עבדי הנוהגים כן וסמך עצמו על סי' קצ"פ ב' עכ"ל והאריך וקצרתי וע"ל מ"ש הט"ז סק"ג ע' במ"א ר"ס רל"ד שחולק: