מחצית השקל על אורח חיים תקלט:יז

(ס"ק יז) להלות דלא דמי כל כך לפרקמטיא כו' זה קאי על סיפא בהיתר הלואה לאותן שאין רגילים אבל ברישא להלוות לרגילים בלא"ה מותר דהוי דבר האבר שילכו ללות מאיש אחר וכמ"ש הרב"י וכ"ה ברא"ש. וכ' בס' א"ר בשם מהרי"ל דאם הרווחים משבוע זו הם הרבה. ורע בעיניו להוציא הכל לשמחת י"ט. יוציא עכ"פ מה שאפשר. וגם כ' בשם מהרי"ל לשנות במנין המעות אם היה דרכו למנות ב' ב' ' ימנה א' א' וכדומה:

והנה הרבה מהאחרונים קראו תגר על קלות שנוהגים בעו"ה בענין מו"מ בחה"מ. ולא מצאתי להם תקנה אלא שבס' א"ר כ' וז"ל ואפשר דחשבו לדבר אבוד. דאם לא ישבו כ"כ זמן כל ימות החג בחנות יתמעט המו"מ מישראל (ונוסיף לזה יש לומר לענ"ד אם היה אפשר שיסגרו כל ישראל שבאותו העיר חנייתיהן בחה"מ. וגם אין סוחר גוי דר באותו מקום אז ראוי להחמיר. אבל כיון שאי אפשר למחות שכלם יסגרו חניותיהן. כ"ש כשיש סוחר גוי. אם כן אם הירא וחרד על דבר ה' יסגור חנותו לבדו. ירגילו קוניו לילך לסוחר אחר והוי דומיא קצת להלואה לאותן שרגילים אצלו שהותר מה"ט) וסיים ועכ"פ אין ללמוד מלאכה מזה. כי אינו דומה לפרקמטיא שיש צדדי קולות הרבה בפוסקים עכ"ל. אם כן עדיין לא מצאנו תקנה לחתיכת פשתן ובגד בחנות בחה"מ וכדומה. אף שבדבר תלוש אין איסור חתיכה כמ"ש מ"א בסימן שי"ד ס"ק י"ד. מ"מ במקום דהוי מתקן אסור ע"ש ועסי' תק"ט: