מחצית השקל על אורח חיים תקלג:ג

(ס"ק ג) או שכר כו' ודעת הרמב"ם כו' והקשו המפרשים עליו. ודבר זה אם מותר להערים הוא מחלוקת ת"ק ור"י בר"י במועד קטן (דף יב ע"ב). דלת"ק אסור ור"י בר"י מתיר וא"כ למה פסק כר"י בר"י נגד ת"ק:

בפ' תולין. בשבת דף קל"ט ע"ב. אהא דתנן התם דחכ"א אין תולין את המשמדת בי"ט לסנן בה שמרי יין והיין צלול שבו זב משום דמחזי כעובדא דחול אבל אם תלוי כבר נותנין בתוכו שמרים לסנן היין. ואמר רבה בר"ה מערים אדם על המשמרת בי"ט לתלותה ע"מ ליתן בה דימונים דזה שרי. ואח"כ תולה בה שמרים. ואמר רב אשי והוא דתלה בה רמונים. אבל בלא"ה הערמה הוא ואסור ופריך הש"ס על ר"א מ"ש מהא דתניא מטילין שכר במועד לצורך המועד כו' אע"פ שיש להן ישן מעדים ושותה מן החדש. הרי דמותר להערים. ומשני התם לא מוכחא מלתא. הכא מוכחא מלתא. והאי ברייתא מוקי הש"ס במס' מועד קטן כר"י בר"י הנ"ל. וא"כ אדמותיב מר"י בר"י לסעיי' מת"ק. א"ו צ"ל דקי"ל כוותיה דר"י בר"י. לכן פסק הרמב"ם כוותיה:

ומ"ש הרמב"ם שאין הערמה זו ניכרת. היינו כתי' הש"ס הנ"ל התם לא מוכחא מלתא:

וכ"מ סי' של"ה. עמ"ש שם: