מחצית השקל על אורח חיים תקיט:ה

(ס"ק ה) כדינם כו' והב"ח כתב כו'. דבסי' שי"ד הובא בש"ע שני דעות אי מותר להסיר הצירים. וא"כ לפי מ"ש פה בש"ע כדינם בשבת כו' משמע דגם בי"ט איכא שני דעות. ושני דעות הנ"ל נובעים מדברי מרדכי. ועל זה כתב הב"ח דבי"ט ליכא פלוגתא ושרי לכ"ע. דדעת הב"ח דהאוסרים במרדכי הוא משום שמא יתקע ובי"ט לא גזרינן:

ומדמה לה לכלים כו' כגון מנורה כו' המבואר בסעיף ב' דל"ג שמא יתקע בי"ט (ולפ"ז צריך טעם למה אסרו הנטילה). א"ל דגזר אטו חזרה. אף ע"ג דחזרה גופה אינו אסורה אלא משום שמא יתקע וה"ל גזרה לגזרה צ"ל לענין בנין וסתירה גזרינן לפעמים אפי' הוי כעין גזרה לגזרה. דהא תריסין אפי' יש להם ציר באמצע היה ראוי לאסור משום גזרה אטו ציר מן הצד. לולי דהתירו סופן מ"ת אף ע"ג דאפי' י"ל ציר מן הצד אסורו משום גזרה שמא יתקע. ועיין בגמ' ביצה דף י"א ע"ב:

ולא עיין יפה כו' דס"ל הסרת הצירים במסמורים הוי סתירה גמורה. וכן אם משים הצירים ע"י מסמורים הוי בנין גמור. אלא דהחולקים ומתירים אפי' בשבת ס"ל דאין זה רק סתירה גרועה כיון דאינו שובר שום דבר וגם בלא צירים הוי כלי. ואם כן לא סתר כלי ע"ש במ"א סי' שי"ד סעיף קטן י'. וכיון דהוי סתירה גמורה אין חילוק בין שבת ליום טוב ומאן דאוסר בשבת אוסר גם בי"ט וע"י גוי מתיר הרב"י בסי' שי"ד. אבל יש"ש לא התירו אלא במקום הפסד. או נחפז הרבה לצורך מצוה. אבל בסכין או מחט מותר לפתוח. ומהתימא דהב"ח גופי' בסי' שי"ד הביא דדעת האוסרים במרדכי הוא משום דהוי בנין וסתירה גמורה: