מחצית השקל על אורח חיים תקטו:כב

(ס"ק כב) לצורך כו' כדאמרי' בהאי לפת'. והוא בעירובין דף מ"ם האי לפת' דאתי למחוזא בי"ט חזי' רבא דכמישי אמר הני ודאי מאתמול נעקרה וליכא חשש מחובר ומאי א"ל דלמא מח"ל אתי הא קי"ל הבא בשביל ישראל זה. מותר לישראל אחר. כ"ש הני דאדעת' דגוי אתי (ועי"ל במ"א ס"ק ג') כיון דחזי שמרבים להביא אסר להו ופירש"י הני ודאי אדעתא דישראל אתי עכ"ל הרי אע"ג דרבא לא ידע שמרבים בשביל ישראל אלא כיון דאיכא רגלים לדבר שלא הביאו יותר תחלה רק אחר שהישראלים היו קונים היו מרבים להביא נראה שהביאו בשביל ישראל:

וזה דוקא כשרואים כו' דהא תחלה לא אסר רבא לקנות עד שראו שמרבים להביא וכן אי' סי' תקי"ז גבי חנוני:

מיהו בנכרי המוכר דגים כו' אפשר דוקא דברים אחרים דאין כ"א מישראל קונה דבר ההוא מסתמא לא הביא לצורך ישראל כ"א אדעתיה דגוי' אם הם הרוב. אבל דגים דרך ב"י הקדושים לקנות כ"א דגים לצורך י"ט א"כ אפי' גוים הרוב מ"מ ישראל רוב הקונים ואם נתיר לישראלים ליקח פעם אחרת יביא בשביל ישראלים והישראלים יקנו ממנו:

וגוי הדר בכפר כו' יש להסתפק כו' ר"ל כיון דאין דירתו בעיר שישראלים דרין בו אלא בכפר א"כ מאן יימר שלכתחלה צדן להביא לעיר שישראל דרין בה ואדעת' דישראל אדרבא ניזל בתר רובא דעלמא שהן גוים ותחלת צידתו הי' להביאו למקום אחר שאין ישראל דרי' בה ואח"כ נמלך והביאן לעיר הזאת שישראל דרין בה:

וא"כ אין להם דין מחוסר צידה וא"כ ניהו דבי"ט א' אסורים משום מוקצה מ"מ בליל י"ט שני מותרים מיד. ואם הובא מח"ל עכ"פ די אם ממתין בליל מוצאי י"ט א' כדי שיעשה:

עמ"ש סעיף ב' ר"ל דהב"ח ר"ל דאפילו הביא דורון או למכור מכל מקום איכא ס' לקטן או צדן היום או אם נעשה בשביל ישראל עד שיוודע בודאי שלקטן או צדן היום ובשביל ישראל. וניהו דמ"א חולק עליו בס"ק י"א וי"ב דבדורון או למכור הוי כאלו נודע ודאי שלקטן או צדן היום ובשביל ישראל ומכל מקום בנדון דהכא יש לצרף דעת הב"ח להקל: