מחצית השקל על אורח חיים תקיד:טז

(ס"ק טז) שמא כו' כיון למ"ש הרא"ש. ר"ל מדלא אמר שמא יטלנו. אלא שמא יבא להשתמש משמע דבנטיל' ס"ל דאין איסור כמ"ש הרא"ש:

בערובין דף ל"ב. תנן התם נתן ערובו באילן למעלה מי' טפחים אינו עירוב. משום דבעי' שבשעת קניית העירוב דהיינו בין השמשות יוכל להביא עירובו למקום שביתתו. ולמעל' מיו"ד אסור להביאו למקום שביתתו וכמו שיתבאר אבל למטה מיו"ד טפחים הוי עירוב והוינן שם האי אילן היכי קאי. ומסקי' דהאילן עומד בר"ה והאילן רחב ארבע טפחים והוא נתכוין לקנות שבית' למטה בר"ה. ולכן כשנתנו למעל' מיו"ד טפחים הרי העירוב ברה"י וכיון שנתכוין לשבות בר"ה א"א להביא העירוב מרה"י לר"ה. ולכן אינו עירוב. אבל למטה מי' טפחים אפילו רחב ארבע מ"מ לא הוי רק כרמלית ויוכל להביאו למקום שביתתו דהיינו ר"ה (וכ' רש"י ותו' דה"מ להקשות מ"מ מדרבנן אסור להוציא מכרמלית לר"ה ולתי' הש"ס גם זה מיושב) ופריך אם כן אפילו נתנו באילן למטה מיו"ד לא יהיה ערובו עירוב. דהא אם מביאו מן האילן הא משמש באילן. ומשני הא מני רבי דס"ל לא גזרו על שבות בין השמשות. וזמן קניית העירוב היא ב"ה עכת"ד הגמרא משמע דאם נוטל מן האילן הוי משמש באילן ולכן לרבנן דרבי אפילו למטה מיו"ד אינו עירוב. משום דאסור לטלו מן האילן להביאו למטה למקום שביתתו:

וא"ל דפריך דנגזר כו' ור"ל אפילו הנטילה יש לאסור אף על גב דבנטיל' ליכא משום משמש באילן מ"מ גזרי' שמא יעלה. וא"כ צריך לומר מ"ש הרא"ש דאף אם יטלנו לא נקרא משתמש באילן. אין הכונה שאין איסור בנטיל'. דהא מ"מ אסור שמא יעלה. אע"כ כוונת הרא"ש דאין בנטיל' איסור מצד עצמה משום שימוש. אלא דלפ"ז הקשה מ"א בסי' של"ו דא"כ למאי נ"מ כ' הרא"ש דאם יטלנו לא נקרא משתמש באילן. מאי נ"מ לדינא הא בין כך ובין כך הנטילה אסור. מה לי אם הטעם משום שימוש. או משום גזרה שמא יעלה:

דהא ע"כ מיירי שמונח כו' ר"ל דהא קושית הש"ס קאי אסיפא בהניח העירוב למטה מיו"ד:

ועוד דה"ל לשנויי דגזרה לגזרה הוא כו' ואע"ג דאסרי' להניח נר ע"ג דקל משום שמא יעלה ויתלוש דהוי גזרה לגזרה וכן אפילו א"א דלא כהרא"ש דאפילו בנטילה הוי משמש באילן ג"כ הוי גזרה לגזרה שמא יטלנו והוי משמש באילן והשימוש אסור משום שמא יתלוש אע"כ דקים להו לרבנן דבנדון זה גזרי' גזרה לגזרה. וכמ"ש מ"א גופי' סס"ק זיי"ן. מ"מ י"ל דהמ"ל דגזרה לגזרה כה"ג דהוי גזרה רחוקה שמונח למטה מיו"ד ולגזור שמא יעלה כה"ג הוי גזרה רחוקה לכן כה"ג ל"ג גזרה לגזרה. או אם נדייק לש ן מ"א שכ' דה"ל לשנויי כו' וקושיות מ"א על התרצן למה הוצרך לאוקמי כרבי. אפילו כרבנן מצי אתי' ומודו רבנן דשבות כה"ג הגרוע מודים דלא גזרו ב"ה:

ועמ"ש סי' תרכ"ח דשם הקשה דהרא"ש גופיה סותר את דבריו דבמס' סוכה מוכח מדברי הרא"ש דגם בנטילה מן האילן יש איסור משום דמשמש באילן. דאהא דתנן התם עשה סוכה בדאש האינן דהיינו סיכך ע"ג אילנות והאילנות דפנות לה כשרה בחה"מ אבל אינו עולין לה בי"ט משום דקמשתמש באילן:

וכ' הרא"ש מאי שימוש באילן איכא כה"ג. ותי' דחיישי' שמא יניח חפציו על הסכך ע"כ. הרי דבמניח חפציו על הסכך והסכך מונח על האילן היה משמש באילן. כל שכן כשנוטל מן האילן דהוי משמש באילן.