מחצית השקל על אורח חיים תקי:יא

(ס"ק יא) גבינה כו' ונ"ל דעיקר הטעם כו' היינו משום דא"נ עצמו מותר אפילו היה אפשר לעשות מאתמול (רק לדעת י"מ שהביא רמ"א סי' תצ"ה צריך קצת שינוי אם היה אפשר לעשות מעי"ט ולא היה מפיג טעס כלל). ולהכי פריך מאי שנא מלישה כו'. במס' שבת דף קל"ד ע"א פריך על מה שאסרו לעשות גבינות בי"ט מ"ש מלישה דשרי. ומשני פת חמה טובה יותר ולא היה אפשר לעשות מעי"ט אבל גבינה אדרבה ישנה טובה יותר וה"מ לעשות מעיו"ט. ובספר ח"מ הקשה ע"ד מ"א דא"כ גם לפי תי' מ"א דמה"ט לא פריך מבישול דלא נעשה לימים מרובים משא"כ גיבון נעשה לימים מרובים. מ"מ המ"ל מ"ש מאפיי' דגם כן נעשה לימים מרובים ואפ"ה שרי אע"כ צ"ל ליישב קושית מ"א כמ"ש רש"י וז"ל מ"ש מלישה שלשין פת ביו"ט והאי נמי ללישה דמיא עכ"ל רש"י דלענ"ד אין כוונת מ"א בקושייתו למה פריך מלישה ולא פריך מבישול. דמאי עדיפות להקשות מבישול ממאי דמקשה מלישה. ואי הוי פריך מבישול המ"ל להיפך למה פריך מבישול לפרוך מלישה. אלא כוונת מ"א למה פרט המקשן לישה משאר מלאכות א"נ. ונקט מ"א לדוגמא בישול וה"ה שאר מלאכות הנעשים בא"נ. ומאי אולמא דלישה משאר מלאכות אוכל נפש וה"ל להקשות דרך כלל מ"ש מכל מלאכות שהותרו לצורך א"נ. אלא ודאי דעיקר הטעם באיסור הגיבון משום דנעשה לימים מרובים ודומיא דהכי לישה נעשה ג"כ לימים מרובים משא"כ בישול וה"ה דהמ"ל מ"ש מאפייה. אלא עכ"פ א"א להקשות דרך כלל מ"ש משאר מלאכות הנעשים באוכל נפש דיש הרבה מלאכות שאינן נעשים לימים מרובים ואינו דומה לגיבון. והוצרך לפרט מ"ש ממלאכה הנעשה לימים מרובים ונקט מ"ש מלישה. וה"ה דהמ"ל מ"ש מאפיי' אלא דדא ודא אחת היא. כיון דעכ"פ צריך לפרוט מלאכה אין עדיפות באפי' להקשות ממנה ממה דמקשה מ"ש מלישה. וכן מ"ש רש"י והאי נמי ללישה דמיא אין הכוונה שבגיבון עושין מעשה לישה אלא גם כן כוונתו כמ"ש מ"א דדומה ללישה שנעשה לימים רבים. ובלא"ה הביא הרב"י פוסקים דס"ל דאין בגיבון איסור תורה ע"ש: