מחצית השקל על אורח חיים תקט:ז

(ס"ק ז) אינה יכולה לתקן דה"ל מתקן מנא. הרמב"ם נתן טעם כמ"ש בש"ע גזרה שמא יבא להשחיזה במשחזת. והר"ן והטור נתנו טעם משום דהוי מתקן מנא. ועיין בב"י וא"כ איך העתי' מ"א טעם הר"ן וטור על דברי ש"ע שכ' טעם הרמב"ם ואינו נראה בעיני להגי' בדברי מ"א ועוד משום דהוי מתקן מנא ואולי כונת מ"א לתת טעם לדברי הרמב"ם שאוסר שמא ישחיזנה במשחזת ואם ישחיזנה במשחזת מאי קעביד עז"כ מ"א דהוי מתקן מנא. ובזה חולקים הרמב"ם והר"ן. דהרמב"ם ס"ל אם משחיזה. על העץ אין בו משום תיקון מנא אלא דגזרינן שמא ישחיזנה במשחז' ואז יש בו משום תיקון מנא. והר"ן ס"ל דגם במשחיז' על העץ יש בו משום תיקון מנא. וכתב יש"ש אפי' לדידן דקי"ל כר"י דמכשירים שאי אפשר לעשות מעיו"ט מותר בי"ט מדכתיב לכם. ודאי התירה התורה אפילו מלאכה גמורה מ"מ כל שעושה כלי אסור. לפי שא"א להתיר במכשירים יותר מא"נ עצמו. וכיון שאסור לטחון ולרקד אלמא לא שרי' באוכל נפש מלאכות הנעשות לזמן מרובה. בין שתאמר שהיא מדאורייתא או מדבריהם (עמ"ש ר"ס תצ"ה) וכיון שכן א"א להתיר במכשירים יותר מזה וכל שעושה כלי הדבר ברור שהיא מלאכה הנעשה לימים הרבה כו' עכ"ל היש"ש: